יום השואה

 

נשיא המדינה ורעייתו אירחו בבית הנשיא את שורדת השואה אינס ניסים, במסגרת מיזם 'זיכרון בסלון' לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה

 

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל אירחו היום, יום שני, כ"ד בניסן, 25 באפריל, ערב מיוחד של מיזם 'זיכרון בסלון' בבית הנשיא. המיזם החברתי שנוסד בשנת 2011 והפך לחלק בלתי נפרד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה, משמר את זיכרון השואה ונותן קרקע למפגשים אישיים, משמעותיים ומרגשים המתקיימים מדי שנה באלפי סלונים במקביל.

 

הנשיא ורעייתו לקחו השנה חלק במיזם ׳זיכרון בסלון׳, לצד כ-25,000 ישראלים שיפתחו את דלתות בתיהם לאורך החודש הקרוב, ואירחו בסלון הנשיאותי את שורדת השואה אינס ניסים. אינס, נצר לקהילת יהודי סלוניקי, נתנה את עדותה ושיתפה מסיפורה האישי, יחד עם אורחים נוספים שלקחו חלק בדיון פתוח לצלילי שירתו של הזמר יונתן רזאל, שביצע את שירו "קטונתי" ואת שירו של יהודה פוליקר ״אפר ואבק״.

 

אינס ניסים, שהייתה רק בת 14 עם פלישת הגרמנים ליוון, תיארה את סיפור הבריחה שלה ושל משפחתה מסלוניקי, דרך טורקיה לארץ ישראל. לדבריה "כשמדברים על השואה לא מזכירים את השואה ביוון, לפעמים שואלים אותי 'ביוון הייתה שואה?’״. היא מרגישה שליחות גדולה להשמיע את הקול של סיפור שואת יהדות סלוניקי.

 

אינס ניסים שיתפה את עדותה: ״היהודים ביוון השתלבו יפה, הם היו במסחר, היו רופאים ובעלי עיתונים. זו היה באמת קהילה מאוד צבעונית כי אנשים דיברו הרבה שפות, גרמנית וגם צרפתית. כשהגיעו הגרמנים בשנת 1941 אז הכל השתנה. כל הילדות היהודיות לא יכלו ללכת לבית הספר. הנוצרים שהיו הולכים לא היו נותנים להם ללמוד. בנוסף, למשל לאבא שלי היו 3 קומות של רהיטים, הם נכנסו, ניקו את הכל ושלחו לגרמניה.

 

בשנת 1943 החליטו שכל היהודים צריכים להתרכז בגטו אחד גדול. הם התחילו לקחת כל כמה ימים חלק מהיהודים, היו מביאים אותם עם כלבים ונותנים להם ללכת עד לתחנת הרכבת ואז היו יוצאים ברכבות לאושוויץ. מורה שלי בבית ספר, מורה ליוונית עתיקה, הופיעה אצלנו בבית ואמרה לאבא שלי: אני לא יודעת מה שמחכה לכם, אבל אני מוכנה לקחת את אינס הביתה, ואם אתם לא תחזרו אז אני אציל אותה. אבא שלי אמר לה: אני יודע שזה כרוך בסכנה גדולה בשבילך, אבל אם את יכולה לקחת את שתי הבנות, (היינו שלוש אחיות), כך אני אוכל לזוז ולמצוא את הדרך. וככה היא לקחה אותנו, היא הייתה גרה עם אישה זקנה שלא היה אפשר להגיד לה אז היא הכניסה אותנו לאיזה ארון. אני רוצה להגיד לכם ששלושה ימים אני ואחותי לא פצינו פה. היא הייתה באה בערב מהעבודה והיא הייתה לוקחת אותנו להאכיל אותנו ולשירותים.״

 

אינס תיארה כיצד המשפחה חצתה את הגבול לחלק האיטלקי של יוון על גבי סוסים, במסע שהיה כרוך בסכנה גדולה. לאחר נפילת איטליה במלחמה, הגרמנים השתלטו גם על דרום יוון, כולל אתונה בה שהו, ודרשו כי היהודים יירשמו אצל הרשויות, על מנת לשלוח גם אותם למחנות ההשמדה. משפחתה של אינס הצליחה לברוח לטורקיה, שהייתה נייטרלית, בסיוע הפרטיזנים. לאחר מסע מפרך, עם מעט הכסף שנשאר להם, הצליחו להימלט דרומה, עד שהגיעו לחלאב שבסוריה ומשם לישראל ברכבת. אינס תיארה בהתרגשות את ההגעה לארץ ישראל למרות התנאים הקשים, ובנסיעה המרגשת למרכז היישוב היהודי בארץ ישראל, לעיר תל אביב, שם היא גרה היום.

 

נשיא המדינה פתח את דבריו ואמר לאינס: ״אנחנו מאוד מתרגשים שאת איתנו. היתרון של המיזם זיכרון בסלון, שהוא צובר תאוצה בלתי רגילה, ומאפשר זיכרון שנוגע לשואה גם באופן אינטימי ופרטי. אני רוצה בהזדמנות הזו להזכיר גם את בת דודתו של אבא שלי ששמה היה חנה גולדרברג שהיא הייתה בת 20 כשנספתה באושוויץ, היא נלכדה כשניסתה לברוח מהנאצים בצרפת והובלה למחנה מעצר, ומשם ברכבת מסע לאושוויץ. היא הצליחה לשלוח מכתב ועיפרון שהיא זרקה מחלון הקרון לאמא שלה, דודה אסתר שלנו, היא כתבה לאמא: ״חכי לי אני עוד אשוב, אלפים כמוני.״ אני מעלה כאן את זכרה, כמו שכל אחד מעלה את החוויה האישית והמשפחתית שלו."

 

הנשיא הוסיף: "יהדות סלוניקי הייתה יהדות עצומה, מפוארת ובלתי רגילה. אנחנו נספר על יהדות סלוניקי היום, כי השואה כילתה כמעט את כל הקהילה - כ-97 אחוזים ממנה. בימים האחרונים אנחנו פוגשים ניצולי שואה בני דורך, אינס, ומבוגרים יותר, אנשים מדהימים ומרשימים. אני רוצה להעלות על נס את מי שלא זכה, אני רוצה להעלות על נס וזיכרון את שמואל בלומנפלד ז״ל. שמואל, שנפטר לפני כמעט שבועיים, היה צריך להדליק משואה בטקס הממלכתי ביד ושם השבוע. הוא הקדיש את חייו להנצחת הנספים והיה מלווה משלחות, אדם מדהים שכמובן היה לו סיפור שואה בפני עצמו. עלינו להזכיר מדור לדור ולהודות לכל מי שסיפר, וכמובן גם להודות למיזם זיכרון בסלון.״

 

רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג אמרה: ״בינואר האחרון, ביום השואה הבינלאומי, ערכתי ארוע זיכרון בסלון עם רעיית נשיא גרמניה. צ׳ארלס זיגמן סיפר באותו ארוע את סיפורו כנער יליד הולנד אשר שרד את השואה עם אחיו. אחרי מתן העדות הוא הפציר בנו: "אתם חייבים להמשיך את הזיכרון. אני עד היום, ואתם צריכים להיות העדים שלי הלאה." זה היה אירוע מאוד מרגש עבור כולנו והתגובות הרבות לאחריו הראו לנו כמה זיכרון בסלון מגיע לאנשים, מדבר אליהם ומעביר את הזיכרון הזה ואת הלפיד מדור לדור. תודה רבה לכם, ליוזמים ולמשתתפים. אנחנו מתרגשים שאתם כאן איתנו, ובמיוחד שאת כאן איתנו, אינס.״

 

קרדיט צילום: קובי גדעון/ לע”מ

"מעלים זיכרון": אנה זק, יעל שלביה, רותם כהן, סטטיק ובן אל, אגם בוחבוט וקים אור אזולאי מחברים את בני הנוער לסיפורי הגבורה באינסטגרם

החל מהערב, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שורת משפיענים ויוצרי תוכן שנפגשו עם ניצולי שואה יעלו את תיעוד המפגשים לסטורי שלהם באינסטגרם, כחלק ממיזם "מעלים זיכרון" - פרויקט מיוחד בהובלת חברת Meta בישראל וארגון לתת. יוצרי התוכן ינגישו את עדויות ניצולי השואה לבני הנוער, במטרה לשמר את זיכרון השואה ולהעלות את המודעות לכך שרבים מהניצולים חיים בעוני ובמחסור.

הפרויקט יוצא לדרך זו השנה השנייה בהשתתפות עשרות משפיענים ויוצרי תוכן שהגיעו למפגשים אינטימיים עם ניצולי שואה ברחבי הארץ במהלך השנתיים האחרונות. רשימת המשתתפים המלאה כוללת (לפי סדר א'-ב'): אקי אבני, מעיין אדם, קים אור אזולאי, נטע אלחימיסטר, ליאל אלי, אור אלקיים, קובי אפללו, אגם בוחבוט, קורין גדעון, יעל גולדמן, גלגלצ, עידו גרינברג – מיסמס, רוני דלומי, עומר דרור, הצינור, מאיה ורטהיימר, גל זהבי, שיר זוארץ, אנה זק, עומר חזן, רותם כהן, לירן כוהנר, אלה לי להב, אורי לייזרוביץ', גיא לרר, שגב משה, הדר מרקס, ריף נאמן, ערן סויסה, דניאל עמית, שר פיטנס, פרוגי, משה פרץ, עמית פרקש, נועה קירל, קווין רובין, נועה רוזין, לירן רוסו – סטטיק, ריי שגב, רז שכניק, יעל שלביה, בן אל תבורי ונעה תשבי. הנכסים הדיגיטליים של המשתתפים, אחריהם עוקבים במצטבר מיליוני צעירים, יחברו את הקהל לסיפוריהם של ניצולי השואה, ויעזרו להם להשמיע את קולם במציאות של דור הולך ונעלם.

בנוסף, במהלך יום הזיכרון לשואה ולגבורה יוקרנו קטעי ה-Stories על גבי המסך הדיגיטלי של חברת ברעם, שממוקם על קיר עזריאלי תל אביב בצומת קפלן העמוסה – צומת בה עוברים כחצי מיליון אנשים מדי יום.

"מעלים זיכרון" שואף לתווך ולהנגיש את עדויות הניצולים לבני הנוער, על מנת לגשר על הפער הבין-דורי ולהבטיח את שימור הזיכרון הקולקטיבי בקרב הדור הצעיר, בדרך שרלוונטית לו ומדברת אליו. במסגרת הפרויקט, יוצרי התוכן והאמנים המובילים בישראל הגיעו לסדרת מפגשים אינטימיים עם ניצולי השואה על סיפור גבורתם בזמן המלחמה ועל חייהם כיום. הידוענים, אשר תיעדו את המפגשים דרך הטלפון הנייד שלהם, יארחו את ניצולי השואה בשורת קטעי Stories אותנטיים שיעלו לחשבונות האינסטגרם שלהם בערב יום השואה – וישודרו בפרופיל שלהם במהלך יום השואה. כך, המשתתפים יעניקו חשיפה משמעותית לסיפורי הגבורה בעבר, ולמצוקות כיום, באופן שמדבר בשפה של הדור הצעיר ומשתמש בפלטפורמות בהן הוא נמצא. המפגשים יעלו את המודעות לחשיבות זיכרון השואה ויעודדו את העוקבים לתמוך בניצולי השואה שחיים בעוני ובבדידות.

יום השואה תשפ"ב - זיכרון בתחנה

"אני מחליפה את הטלאי הצהוב, והיום יש לי זכות גדולה להיות מגן דוד אדום"

 

מתנדבי ועובדי תחנת מגן דוד אדום בקרית מוצקין קיימו מפגש עדות במסגרת פרויקט 'זיכרון בתחנה', פרויקט אשר שאב השראה ממיזם "זיכרון בסלון" הפועל ברחבי הארץ. השנה, הגיעה לתחנת מד"א בקרית מוצקין שורדת השואה הגב' גיטה קויפמן לשיחת העדות בפני כ-200 עובדי ומתנדבי התחנה, בהם עשרות בני נוער.

 

גיטה קויפמן (83), המתגוררת כיום בקרית ים ומשמשת כיושבת הראש של עמותת ניצולי מחנות ריכוז וגטאות וחברה בוועד המנהל של הקרן לרווחת נפגעי השואה פתחה את דבריה כשאמרה "אני מחליפה את הטלאי הצהוב, והיום יש לי זכות גדולה להיות מגן דוד אדום. המעבר בין הדברים הוא סיפור החיים שלי". גיטה שיתפה את עובדי ומתנדבי מד"א בזיכרונותיה כילדה בגטו אדריניך באזור טרנסניסטריה, בסיפורים ששמעה מבני משפחתה ובמסלול אותו עשתה לאחר המלחמה עד שהגיעה לארץ ישראל בשנת 1973.

 

בזמן השואה, איבדה גיטה קויפמן עשרות רבות מבני משפחתה, בהם אמה, סבתה, דודים ודודות. גיטה נישאה למיכאל ויחד הקימו משפחה.

 

מנהל מרחב כרמל במד"א, ארז גלר: "שמירת זיכרון השואה היא חובתנו ואנחנו רואים את מפגשי העדות כחשובים מאין כמותם. מאות עובדי ומתנדבי מגן דוד אדום בקרית מוצקין הקשיבו לעדות של הגב' קויפמן וימשיכו לפעול להנצחת זיכרון השואה וסיפורי הניצולים."

 

מנכ"ל מד"א, אלי בין: "זיכרון השואה חייב להיות חקוק בזיכרונו של כל אחד ואחת. ישנה חשיבות עליונה לשמיעת העדויות והסיפורים מהניצולים עצמם ופרויקט 'זיכרון בתחנה' מאפשר להפגיש בין דור השואה שהולך ומצטמצם עם בני הנוער שהם דורות ההמשך. פער הדורות בין דור ניצולי השואה לבני הנוער במד"א מחדיר בהם את הזיכרון ומותיר בהם רשמים שנשארים טבועים לעד."

ערב יום השואה והגבורה תשפ"ב

 

81% מהציבור היהודי מדווחים שהם עומדים בצפירה.

בקרב החרדים פחות משליש (30%) מעידים כי הם עושים זאת;

---------

רוב הציבור (71.5%) לא היו מעולם במסע למחנות ההשמדה –

מבין אלו שכן השתתפו במסע לפולין, הרוב עשו זאת במסגרת בית הספר

---------

רק 60% מהיהודים חושבים שהשואה היא אירוע היסטורי ייחודי – ירידה של 16% בהשוואה לשנת 2019;

לקראת יום השואה והגבורה ערך מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה סקר מיוחד על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי. הסקר מבוסס על מדגם ארצי מייצג (605 מרואיינים) של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.

 

השתתפות באירועי זיכרון לשואה: רוב גדול מאוד (81%) בציבור היהודי מעידים על עצמם כי הם עומדים בביתם בצפירה בערב יום הזיכרון לשואה. 60% מציינים כי הם צופים בשידורי טלוויזיה אודות השואה, 33% משתפים בעצרת זיכרון לשואה, 15% משתתפים באירועי "זיכרון בסלון". 9% בלבד אינם לוקחים חלק באף אחת מפעולות ההתייחדות אלה. 

פילוח לפי רמת דתיות מעלה כי פחות משליש (30%) מהחרדים מעידים כי הם עומדים בצפירה, אם כי בדומה לכלל הציבור היהודי זו צורת ההתייחדות השכיחה ביותר שלהם. 61% מהחרדים מעידים כי אינם לוקחים באף אחת מהפעילויות השונות ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, זאת לעומת 5% מהחילונים, 3% מהמסורתיים דתיים ו-1% בלבד מהדתיים והמסורתיים הלא-דתיים.

 

מסעות לפולין: בהמשך לוויכוח המתנהל בשנים האחרונות בנוגע להמשך המסעות של התלמידים למחנות ההשמדה - הרוב גדול (71%) מהציבור היהודי לא השתתפו במסע למחנות השמדה. מי שכן לקחו חלק במסע כזה השיעור הגבוה ביותר (16%) עשו זאת במסגרת בתי ספר, כאשר השיעורים הגבוהים ביותר הם בקרב הקבוצות הצעירות. מעל שליש (36%) מגילאי 18-44 מעידים כי נסעו למחנות ההשמדה, לעומת כחמישית בלבד (21%) מאלו שהינם מעל לגיל 44.  פילוח מעניין של הנתונים מראה כי מי שהיו במסעות למחנות ההשמדה משתתפים באירועי זיכרון בשיעורים גבוהים יותר.

 

השואה אירוע ייחודי? כ-60% מהציבור היהודי רואה בשואה אירוע היסטורי ייחודי ולא אירוע במסגרת קבוצה עולמית של אירועי רצח עם. מדובר בירידה של 16% משנת 2019. מפילוח לפי רמת דתיות עולה כי בקרב החילונים פחות ממחצית (49%) סבורים שהשואה ייחודית אבל  בקרב הקבוצות האחרות מדובר ברוב ובקרב החרדים נמצא השיעור הגבוה ביותר של מי שרואים בשואה אירוע ייחודי הוא בקבוצת החרדים (79%).

פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בימין רוב (68%) סבורים שמדובר באירוע ייחודי, במרכז (52%) כמחצית, ובשמאל מיעוט – רק מעט מעל שליש (38%).