מלך שלי
סרטה של מייוון
MON ROI
A Film by Maïwenn
זוכה פרס השחקנית לעמנואל ברקו בפסטיבל קאן 2015
היה מועמד לשישה פרסי סזאר
ולמספר פרסי לומייר – גלובוס הזהב הצרפתי
מאת:שולמית אטיאס shulamit.atias@gmail.com
טוני מגיעה למרכז שיקום לאחר תאונת סקי קשה, כשהיא תלויה בצוות הרפואי ובמשככי כאבים. היא לוקחת את הזמן כדי להיזכר ולבחור את סיפור האהבה וחיים עם ג'ורג'יו. למה הם התאהבו? מה קרה לאיש שהיא העריצה? איך היא היתה מסוגלת להקריב את עצמה למען התשוקה הלוהטת וההרסנית הזו. עבור טוני זו בנייה עצמית מחודשת שמתחילה עכשיו, זה שיקום גופני ורגשי שאולי יצליח לשחרר אותה סוף סוף.
"מייוון מובילה בעיניים חדות את ההופעה יוצאת הדופן
והמרעננת של עמנואל ברקו וונסן קאסל."
והמרעננת של עמנואל ברקו וונסן קאסל."
Hollywood Reporter
"ברקו בהופעה שוברת לב וקאסל מעולם לא היה טוב יותר"
Variety
"סרט נהדר, תבשיל לוהט ומלא ברגש"
Telegraph
יוצרים
בימוי : מייוון Maïwenn
תסריט: מייוון – אטיין קומאר Maïwenn, Etienne Comar
הפקה: אלן אטאל Alain Attal
צילום: קלייר מתון Claire Mathon
עריכה: סימון ז'ק Simon Jacquet
עיצוב: דן ווילDan Weill
תלבושות: מארית קוטיארדMarite Coutard
מוסיקה : סטפן וורבק Stephen Warbeck
משתתפים
ג'ורג'יו: ונסן קאסל Vincent Cassel
טוני: עמנואל ברקו Emanuelle Bercot
סולאל: לואי גארל Louis Garrel
בבט : איזליד לה בסקו Islid le Besco
אנייס: כריסטל סנט- לואי אוגוסטין Chrystèle Saint Louis Augustin
דניס: פטריק ריינהל Patrick Raynal
פסקל: פול האמי Paul Hamy
ז'אן: יאן גובן Yann Goven
ג'מל: ג'מל ברק Djemel Barek
סלים: סלים אל הדלי Slim El Hedli
צרפת 2015 , 128 דקות, צרפתית תרגום לעברית ואנגלית
הפצה בישראל New Guys
החל מתאריך 15.09.2016 בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ
על הפקת הסרט
כוכבת הסרט עמנואל ברקו ביקרה בארץ להקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל הקולנוע בצרפתי ה- 13. היא הסבירה שכל הסצינות בסרט צולמו בתהליך של אימפרוביזציה. היה תסריט כתוב, אבל לא נעשו חזרות, השחקנים ידעו איך הסצינה מתחילה ולאן היא אמורה להגיע, ועל פי זה ועל פי הנחיותיה של הבמאית הם אילתרו במקום. לדוגמה, המפגש הראשון בינה לונסן קאסל המשחק את התפקיד הראשי היה בסצינה הראשונה המתארת את המפגש בין שתי הדמויות שהם משחקים. הם לא נפגשו לפני כן.
מייוון והשחקנית איזליד לה בסקו המופיעה בסרט כגיסתה של הגיבורה הן אחיות. עבור כל אחת מהן, זו לא הפעם הראשונה בה עבדה עם עמנואל ברקו, הן כבר שיתפו פעולה בפרויקטים שונים.
הסרט הוצג בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן האחרון 2015.
סרטה כבמאית של עמנואל ברקו ב"ראש מורם" - פתח את הפסטיבל באותה שנה.
ראיון עם הבמאית מייוון
ש: מלך שלי עוסק במערכת יחסים מלאת תשוקה והרסנית המתמשכת לאורך עשור. זה סיפור של מערכת יחסים שאנו צופים בה מבחוץ וככזה הוא שונה לגמרי מכל הסרטים שביימת עד עתה.
ת: זה נושא שאני חושבת עליו כבר שנים. מבלי שעשיתי עליו סרט. זה הפחיד אותי לא חשבתי שעד עתה הייתי מספיק בוגרת להתמודד עם זה. כתבתי מספר גדול של גרסאות לתסריט ולא היתה מרוצה מאף אחת מהן.
ש: מה הפחיד אותך?
ת: הרגעים השמחים שהם חלקו לפני שהכל החל להיהרס. הבנתי כמה זה קשה לי להראות אנשים שמחים ומאושרים בסרטים שלי. כל מה שכתבתי היה קודר אבל אנו חייבים להאמין שאפשר גם אחרת. אחרת איך אפשר להבין שהם ממשיכים לחזור אחד אל השני? איך ניתן לתאר את הנוירוזות שלהם ואת הקונפליקטים אם לא מאמינים שהם אוהבים אחד את השני?
ש: כתבת את הסרט יחד עם אטיין קומר. איך היתה העבודה המשותפת?
ת: אלן אטאל המפיק שלי אמר לי שאטיין הוא בחור מעניין אז סיקרן אותי לפגוש אותו. מצאנו שפה משותפת מיד וזה היה נהדר. עבדנו בקפדנות רבה בכל יום כמה שעות כשאנו מציבים לעצמנו מסגרת עבודה נוקשה.
ש: האם היה ברור מן ההתחלה שלא תשתתפי בסרט?
ת: כן רציתי לעבוד עם עמנואל ברקו. וגם רציתי לעשות סרט שאני לא אטול בו חלק כשחקנית, ולראות מה זה ייתן לי כבמאית.
ש: הדמות של ג'ורג'יו מורכבת ומאד מסתורית, מה עמד מאחוריה?
ת: מאד רציתי שזה יהיה כך. הדמויות צריכות להיות מורכבות. כי אחרת הן מאד מהר הופכות להיות משעממות. החיים הם לא תמיד אותו דבר ואתה חייב להיות מסוגל להתבונן עליהם מזוויות שונות.
ש: אתה מיד יכול לחוש באי ההתאמה בין הדמויות, אין לטוני את סוג היופי של הדוגמניות שג'ורג'יו הסתובב איתן, והיא סובלת מאותו כאב שהיא חולקת עם ג'ורג'יו בערב הראשון של פגישתם.
ת: היה חייב להיות משהו מאד אינטימי ביניהם כדי שג'ורג'יו יתאהב בה. באותה דרך בה טוני חושפת את הכאב והסבל של ג'ורג'יו באפיזודה עם קוביות הקרח. הם מיד נכנסים לאינטימיות קיצונית וחד פעמית. זה קורה הרבה בחיים שככה אנשים מחברים.
ש: את מעניקה לזה מימד אוניברסלי שמהווה שינוי כיוון מסרטו הארוך הראשון שלך "סלח לי".
ת: מתחילת הקריירה שלי כבמאית סרטים תוייגתי כבמאית שעושה סרטים אוטוביוגרפיים. האמת היא שאני מעולם לא הזדהיתי עם זה. "פוליס" לא היה יותר או פחות אישי מ"סלח לי". ומכיוון שאני נהנית להציג שחקניות על המסך זה לא אומר שהסרט "נשף השחקניות" היה עלי. בין אם הרעיון המקורי מבוסס או לא על סיפור אמיתי, העבודה שלי היא אותו דבר. תיוג כזה יכול לפגוע מאד זה לפשט את הדברים וסבלתי מאד מכך. זה כנראה לא הובן נכון כי שיחקתי באותם סרטים.
ש: הבנייה מחדש של טוני קשורה לריפוי של גופה, נראה שיש לך משיכה מיוחדת לצלם פציעה גופנית והחלמה של פצועים כאלה במרכז ריפוי.
ת: תמיד נמשכתי לאנשים עם פגיעה גופנית ואל החלשים. הם נמצאים מעט מחוץ לחברה . את כל כך פגיעה כשאת הולכת בעזרת קביים או מרותקת לכסא גלגלים. זה מאלץ אותך להתבונן על החיים שלך בדרך שונה. הדבר החשוב ביותר לפתע הוא להחלים. להיות במצב טוב יותר. הודות לתאונה שלה מוצאת טוני חיבה אחרת אל ג'ורג'יו. היכולת ללכת שוב נראית כמו המתנה החשובה ביותר שהחיים יכולים להעניק לה.
ש: המפגש שלה עם האנשים הצעירים במרכז ההחלמה תורם רבות לריפוי שלה.
ת: הם פצועים כמוה, והם יכולים לגרום לה להרגיש טוב יותר. הם שונים מן האנשים שהיא הכירה עד עכשיו. אנשים פשוטים שכל רצונם הוא לצחוק, לחלוק ולחיות בקלילות.
ש: למרות שהיא פצועה, גופנית ונפשית, טוני היא עדיין לוחמת. היא לוחמת כדי להשתקם.
ת: עשיתי אותה עורכת דין וזה לא היה במקרה. אנחנו מעולם לא רואים אותה בעבודה והסרט מתרכז כולו במערכת היחסים שלה עם ג'ורג'יו, אך אהבתי את המחשבה שהיא מבלה את זמנה בלהגן על אנשים אחרים, טובים או רעים. היא גם מגינה על הגבר שלה באותה דרך. היא חיכתה זמן רב, יש לה סיפור אהבה מאד סוער. והיא עושה כל מה שהיא יכולה כדי לשמר את זה. אז כן היא לוחמת. "לא חיכיתי כל השנים הללו כדי שיהיה לי ילד ולעזוב" היא אומרת לאחיה.
ש: למה "מלך שלי"?
ת: היה לי קשה למצוא שם. מהר מאד ויתרתי על השם שהיה לי בראש מן ההתחלה ואז כשהתחלתי לחפש שירים ושירי אהבה והתחלתי לזמזם את השיר של אלי מדיירו: "אתה שלי, אתה כולך שלי אתה מלך שלי". מיד הבנתי שזה הוא המלך בכל המובנים.
ראיון עם ונסן קאסל
ש: ספר לנו על הפגישה עם מייוון.
ש: זה סיפור מאד פשוט, ידעתי שהיא רוצה לעבוד איתי אז נפגשנו. אהבתי את הסרטים שלה. המבט המאד מודרני שלה והדרך שהיא מציגה את עצה בסרטים. זה מעיד על חוזק מאד גדול. על דמות מאד מיוחדת. יש לה גישה מאד מיוחדת למקצוע הזה שרציתי לנסות.
ש: מה היו המחשבות הראשונות שלך על הדמות של ג'ורג'יו?
ת: בגרסאות הראשונות של התסריט הדברים המוזרים שלו היו יותר קיצוניים. לא חשבתי שיש בו מספיק דקויות. הוא הוצג כחרא אמיתי, ותמיד צריך שניים לטנגו. חשבתי שזה חשוב לצור בלאנס אחר בין שתי הדמויות. היא הגיבה בצורה מאד חיובית על הרעיון הזה. המשכתי לעבוד על האספקט הזה גם על הסט, וניסיתי לצייר דמות הנאבקת בשדים שלה ולא אדם שלילי לגמרי.
ש: הוא מאד מיוחד יחד עם זאת.
ת: הוא מנסה להיות עם האישה שהוא אוהב מבלי לאבד את האקסית שלו אליה הוא מרגיש תחושת אחריות. אסור לשכוח שהסיפור של טוני מסופר מזווית אחת, זו של האישה . זו היא גרסת הפנטזיה על הגבר שהיא מאוהבת בו. זה בא לידי ביטוי מצוין בשם של הסרט "מלך שלי", שנשמע כמו הצהרת אהבה ומצד שני כניעה מוחלטת בפני מי ששבה את ליבה. ג'ורג'יו לא מצולם לבדו לאורך כל הסרט.
ש: אתה חושב שיש לך משהו משותף איתו?
ת: כן ולא. אהבתי לשחק אותו , למרות שחשבתי שלפעמים הוא הולך רחוק מדי. אני אוהב את הצד שלו שבלתי ניתן לחדירה, ואת ההומור שלו. קשה להיות עם ג'ורג'יו, אדם שימכור את החולצה שלו וישקר כדי להוציא את עצמו מסיטואציה מבלי לחשוב פעם שנייה על מה עומד לקרות. אבל הצד האובדני שלו הופך אותו לחביב.
ש: אילו הכנות נדרשת לעשות כדי לשחק את הדמות הזו?
ת: חשבתי על הכיוון שהבמאית רוצה ללכת אליו. היא כיוונה את כולם בצורה מאד טובה. עם מבט מאד רגיש על הדברים. היא יכולה לראות את הפוטנציאל שלך ואת הכשלים שלך בקלות. לעבוד איתה פרושו שאתה מאפשר לחשוף את עצמך לגמרי. אתה נותן לה הכל, והיא לוקחת מה שהיא רוצה. סמכתי על העין שלה. ומרגע זה מאד נהניתי להתמודד עם החומרים הללו. היא נתנה לי רשימה של דברים על הדמות. ואמרתי לה שלא קראתי אותה. על הסט שיחקתי כמו אחד שלא יודע כלום. שאלתי אותה איזה סצינות אנחנו מצלמים היום. היא ענתה "אתה יודע, את הסצינה בה הוא חוזר". השבתי לה "באמת, לא ידעתי שהוא עזב". זו היתה הדרך שלי לשחק את המשחק שלה, כי ציפתה שנחיה את הרגע ואני חייתי כל רגע. ככל שהייתי יותר חמקמק הבנתי שאני עושה את זה נכון.
ש: מייוון ידועה בדרך המיוחדת שהיא עובדת עם השחקנים.
ת: יש לה איזה דימוי דוקרני. חוץ מזה הוזהרתי לפני הצילומים שהיא "קשה". אני חושב שמעל לכל היא זקוקה להכרה ולהיות אהובה. אם היא היתה בלתי נסבלת כמו שאומרים שהיא, שלושה רבעים מן האנשים שעובדים איתה בצוות מאז שהיא התחילה לא ממשיכים לעבוד איתה. יש להם המון הערכה אליה ויחס חם. להפך הרגשתי חופשי ומשוחרר על הסט שלה. היא מקשיבה וערה למה שהולך סביבה. אין לה עניין בכוח היא פשוט תובענית כלפי עצמה כמו שהיא כלפי השחקנים. אם הסצינה לא לרוחה או לא מפתיעה אותה אנחנו מתחילים מחדש. היא מעולם לא מניחה לדברים. וכשזה טוב זה טוב ואנחנו ממשיכים הלאה.
ש: איך היית מגדיר את "מלך שלי"?
ת: זו הצהרת אהבה מאישה סובלת לגבר שהיא אוהבת, את לא בוחרת במי להתאהב. זה לא חשוב מה קורה לג'ורג'יו, מה שחשוב זה מה שקורה לטוני.
ש: ספר לנו על הפרטנרית שלך עמנואל ברקו.
ת: כשפגשתי את מייוון שאלתי אותה אם היא מתכוננת לשחק את טוני היא אמרה שלא ומיד ציינה את שמה של עמנואל ברקו. היא אמרה "אם זו לא היא אני לא מעוניינת לעשות את הסרט". לא הכרתי את עמנואל, אך הבנתי שמייוון מאד נחושה בעניין הזה. עמנואל התגלה כפרטנרית נפלאה. היא העמידה את עצמה לשירותה של מייוון בנדיבות רבה ועם הקרבה עצמית רבה. זה היה מאד קשה עבורה מפני שהדמות של טוני היא מאד רחוקה ממנה. טוני היא מרכז הסרט זה היה מאד מורכב, אבל עמנואל לא פחדה לרגע לתת את כל כולה.
ש: יש בסרט סצינה נהדרת בה הדמות שלך לוקחת על עצמה לשחק את דמות המלצר במסעדה בנורמדי כארוחה לכבוד יום ההולדת של הילד שלך בסרט, זו סצינה קומית אמיתית.
ת: זה מאד מקסים כי פתאום יש שוטים רחבים הוא משתשע כדי להצחיק את הבן שלו, וטוני מבינה את זה למרות שהכל מסביבם מתפרק ביניהם. על אף שהיא עזבה אותו ג'ורג'יו נשאר אבא אידיאלי, כל הדברים המבדילים ביניהם זוכים לזיכוך ברגע הזה שאין בו בכלל דיאלוג. הייתי אומר שזה כמעט רגע של מחול. אבא שלי בהחלט היה יכול לשחק את הסצינה הזו. התנועות שג'ורג'יו עושה נראות כאילו נלקחו מסרט של פיליפ דה ברוקה.
ש: הדמיון שלך לאבא שלך בסרט הזה מדהים.
ת: שמתי לב לזה גם, זה ממש מפחיד. ככל שאתה מתבגר אתה דומה יותר ויותר להורים שלך.
ש: הופעת לאחרונה בסרטים רבים נראה שאתה עובד הרבה יותר מתמיד.
ת: במשך זמן ארוך חשבתי שזה יותר נכון לעבוד מעט פחות. להשאיר איזה צפייה לראות אותי, אבל בשנים האחרונות רציתי לשחק יותר. ועשיתי כמה פרויקטים. אני משתתף בפרויקטים שמעניינים אותי.
ראיון עם עמנואל ברקו
ש: האם ידעת שמייוון חשבה עלייך לתפקיד הזה מהרגע שסיימתם לעבוד על "פוליס"?
ת: היא לא אמרה לי דבר במשך שנתיים ואז יום אחד היא הופיע עם התחלה של תסריט, על משהו שמתרחש במרכז החלמה ואמרה לי שהיא רוצה שאני אשחק את התפקיד הופתעתי מאד.
ש: מה היתה התגובה שלך?
ת: התלהבתי מהרגע הראשון כי רציתי לעשות איתה עוד סרט. לעבוד איתה זה תמיד אתגר בשביל שחקן. אבל הבנתי את המשעות של התפקיד ואת גודלו כשהיא נתנה לי את התסריט הגמור.
ש: היה איזה שהוא רגע שחשבת לסרב?
ת: כן היתה איזה תקופה שחשבתי שלא אני צריכה לגלם את הדמות הזו. נתתי לה מיליון סיבות, את צריכה מישהי יותר יפה, מישהי עם רגליים יותר רזות ועוד. ואז היא באה עם השורה הזו שעליה לא יכולתי לענות "תפסיקי לבקר את ההחלטות שלי. את מדברת אלי כמו במאית, זה הסרט שלי וכך אני רואה אותו". זה פתר לי את הבעיה. היא ביימה אותי ב"פוליס" ואני יודעת כמה היא אוהבת את השחקנים שלה. ידעתי שהיא לא תפקיר אותי ושהיא תתמוך בי.
ש: לפני שהפכת לבמאית רצית להיות שחקנית ואת מופיעה בקביעות בסרטים, האם התפקיד הראשי הזה הוא סוג של נקמה על ימייך הראשונים בתעשייה?
ת: אני אוהבת לשחק אני עושה את זה מפעם לפעם כשמציעים לי תפקידים. אבל מאז שאני מביימת, משחק הוא אצלי כינור שני. אין לי תסכולים בקשר לעבודה הזו וגם לא פצעים לרפא. טוני היתה מתנה גדול ממייוון והפתעת חיים גדולה. אבל בשום צורה זו אינה נקמה.
ש: האם התפקיד הצריך הרבה הכנות?
ת: מייוון רצתה שאהיה במצב גופני טוב. עבדתי הרבה עם מאמן, עשיתי הרבה התעמלות עם משקלות. ותרגילים לשרירים שעזרו לי לרכוש מודעות לגוף שלי. זה היה חשוב לדמות במיוחד בסצינות בבית ההחלמה וזה סייע מאד בייחוד בזמן הצילומים. היא מביימת בצורה כזו שלפעמים את מרגישה לגמרי מותשת. זה כמו אתגר ספורטיבי, שגורם לך להגיע מעבר למגבלות שלך. הודות לאמון שעברתי הייתי מוכנה גם נפשית. היא גם ביקשה שאעבוד עם שתי עורכות דין ונתנה לי גם לקרוא שני ספרים "התנועה הרומנטית" של אלן דה בוטון ו"מלא חיים" של ג'ון פנטה. מבלי לראות את הקשר ביניהם ניסיתי להבין מה משך את עיניה, ומה היא רצתה שאני אכניס למשחק שלי. אין לי ספק שזה חלחל לדמות שיצרתי. כשהיא בוחרת אותך לתפקיד היא גם בוחרת את האישיות שלך. כדי להתכונן חשבתי הרבה עליהם כזוג, וצללתי אל כל מיני זיכרונות מחיי שלי.
ש: איזליד לה בסקו, שהיא אחותה של מייוון שמשחקת את גיסתך, עבדה איתך בסרט הביכורים שלך. הכרת אותה, ועבדת גם עם מייוון של התסריט של "פוליס". האם הרגשת כמו במערכת יחסים משפחתית איתן?
ת: כן, זה קשר מאד מיוחד. כמעט כמו משפחה. אני מכירה אותן הרבה שנים וזה והיה משהו מאד מרגש בדינמיקה שחיברה את כולנו יחד בסרט הזה.
ש: האם את יכולה לומר שטוני היא קורבן?
ת: ממש לא, אין מענה וקורבן בין בני זוג. על טוני להתמודד עם הרבה דברים והיא אף פעם לא מוותרת. היא נלחמת על האידיאל שלה, שהוא להתחיל לצור משפחה ולחיות עם האבא של הילד שלה. אני רואה אותה כלוחמת. אולם ההתמכרות שלה לגבר הזה מונעת ממנה לראות שמערכת היחסים שלה היא בלתי אפשרית. היא הורסת את עצמה וממשיכה הלאה. היא לא מסוגלת לשלוט בזה.
ש: ספרי לנו על הצילומים, האם חשת לחץ גדול?
ת: הייתי מאד מפוקֶסֶת. וחשבתי רק על הסרט. הלחץ התחיל בבוקר כשהגעתי לצילומים כשהגעתי רכובה על הקטנוע שלי. ואמרתי לעצמי היא בחרה אותך, את נמצאת איפה שאת צריכה להיות תסמכי עליה, את רק צריכה לתת לה את כל מה שאת יכולה לתת. ברגע שהגעתי לזה, לא היה זמן לפחדים או ניתוח עבדתי מרגע לרגע.
ש: איך היתה העבודה שלך מול ונסן קאסל?
ת: אחרי שהכרנו בצילומים, דברנו הרבה ביחד איך אנחנו רואים את בני הזוג ועל יחסים בין נשים לגברים, אבל בשום פנים ואופן לא חיפשנו את הדרך המשותפת שלנו איך לשחק את הדמויות.
ש: אילו סצינות את מוצאת שהיו הכי מאתגרות?
ת: סצינות שקשורות לשמחה הן תמיד מאד מאתגרות. את תמיד חושבת שתראי קלישאתית מדי או מוגזמת מדי. אולי תראי יותר מדי רומנטית או מתוקה מדי. היו גם כמה סצינות משבר מאד מאתגרות.
ש: צלמתם במרכז השיקומי בו טוני חושפת את מערכת היחסים שלה שנמשכה 10 שנים.
ת: זה היה עוד יותר מטורף כי לא ידעתי מה אנחנו הולכים לצלם שקשור למערכת היחסים שלהם. בחלק הזה המשחק היה בעיקר פיזי ואני מצאתי שזה מרתק כי היה לזה חלק מאד אורגני. בחלק הזה טוני מתחברת לחבורה של צעירים ואתה מגלה שאפילו שהיא מבוגרת מהם, יש בה רוח נעורים ונפש צעירה בתוכה. הם מחזירים אותה לחיים. הודות להם היא מגלה מחדש את הטעם של הדברים הפשוטים בחיים. כמו לצחוק, ללכת לטייל, תענוגות ילדותיים, אם אתם רוצים לראות את זה ככה. אני בטוחה שהצעירים מצילים אותה, וזה מה שהסרט אומר בעצם. זה רנסנס דרך האנרגיה של נעורים החלמה דרך גילוי מחדש של יחסים פשוטים ללא אגרסיות ושקרים וללא מאבקי כוח.
ש: איך זה היה לזכות בפרס המשחק בפסטיבל קאן?
ת: זה היה מרתק זו היתה הכרה בעבודתם של אנשים רבים מייוון והתסריטאי השותף אטיין קמאר והפרטנר שלי בסרט ונסן קאסל, אנשים שיש לי אליהם הרבה הערכה. אחרי זה אני תמיד מתייחסת לפרסים בצורה הגיונית כי אולי עם צוות שופטים אחר לא הייתי זוכה בפרס.
אודות הבמאית מייוון
זהו סרטה הרביעי של מייוון, היא ביימה גם סרט קצר אחד.
סרטה הראשון כבמאית היה "סלח לי", אחר כך ביימה את הסרט "נשף השחקניות" בו הופיעו מיטב השחקניות בצרפת משרלוט רמפלינג ועד קרין ויאר. את התסריט לסרט השלישי "פוליס" כתבה ביחד עם עמנואל ברקו, הסרט הוצג בפסטיבל קאן וזכה בפרס הגדול של חבר השופטים. הוא גם היה מועמד למספר גדול של פרסי סזאר. גם בסרט זה השתתפה נבחרת מרשימה של כוכבי קולנוע צרפתיים.
מייוון לה בסקו נולדה בשנת 1976, אמה דחפה אותה להיות שחקנית והניסיון הזה גרם לה לטראומה קשה עליה סיפרה בהצגת יחיד בתיאטרון. יש הטוענים שהיא ההשראה לדמות הילדה ששיחקה נטלי פורמן בסרט ליאון. מייוון פגש את לוק בסון כשהיתה בת 12. יותר מאוחר ניהלו השניים מערכת יחסים ובגיל 17 היא ילדה את בתם המשותפת.
מייוון שיחקה בסרטים רבים ביניהם גם ב"ליאון" ו"האלמנט החמשי" של לוק בסון. היא הופיעה גם בשלושת הסרטים הראשונים אותם ביימה.
ונסן קאסל
בנו של השחקן ז'אן פייר קאסל. החל לשחק בגיל צעיר, בגלל חזותו מרבה לשחק בני מעמד הפועלים למרות שהוא מגיע ממשפחה אמידה.
הפריצה הגדולה שלו היתה בשורה של סרטים שביים חברו מתייה קסוביץ ביניהם "השנאה". את הפריצה לקולנוע דובר האנגלית עשה בשנת 1998 בסרט "אליזבת"
מאד הופיע בסרטים אמריקאיים רבים בהם "ברבור שחור" "אושן 12" ו"אושן 13", בשני סרטים של דיוויד קרוננברג , "ילד 44", "טרנס" של דני בויל ובעוד עשרות סרטים צרפתיים ואירופאים. קאסל הופיע לצד אשתו לשעבר השחקנית מוניקה בלוצ'י במספר סרטים, כשהבולט בהם היה "בלתי הפיך" של גספר נואה. לאחרונה נראה בישראל בתור מחסל מקצועי בסרט הרביע בסדרת "ג'ייסון בורן" לצד מאט דיימון.
עמנואל ברקו
במאית ושחקנית.
סיימה את לימודיה בבית הספר היוקרתי לקולנוע לה פמיס במחלקת הבימוי. ביימה 14 סרטים קצרים וארוכים. בשני סרטים ביימה את קתרין דנב "בראש מורם" ו"היא נוסעת", בו ברקו ביימה גם את בנה גיום שיפמן בתפקיד הראשי. ברקו זכתה בפרס המשחק בפסטיבל קאן ובפרסים נוספים. היתה מועמדת לסזאר השנה גם לפרס המשחק וכן לפרס בימוי, התסריט והסרט על סרטה "בראש מורם" שזכה לתגובות חמות גם בארץ כשהוצג בפסטיבל הסרטים חיפה ובפסטיבל הקולנוע הצרפתי.
לואי גארל
בנם של הבמאי פיליפ גארל והשחקנית במאית בריגי'ט סי. בוגר האקדמיה למשחק בפריז. בקריירה שלו הופיע כבר בעשרות סרטים ועבד עם גדולי הבמאים הצרפתיים. הופעתו לראשונה על המסך היתה בגיל צעיר עת הופיע בסרט שביים אביו.
בשנת 2003, בגיל 20 הפתיע בהופעה נועזת בסרטו של ברנרדו ברטולוצ'י "החולמים".
הופיע במספר סרטים של הבמאי כריסטוף הונורה. ועבד עם זוגתו לשעבר ולריה ברוני טדסקי. גארל הופיע במספר סרטים של אביו ובסרטה האחרון של אמו.
הוא גם ביים שלושה סרטים קצרים וסרט אחד באורך מלא.
איזליד לה בסקו
אחותה הצעירה של מייוון.
עבדה גם עמנואל ברקו בכמה סרטים. לה בסקו הופיעה בסרטים רבים ואף ביימה שבעה סרטים. בשנת 2014 נטלה חלק בסרט "הגשר של סרייבו" בו במאים מן העולם כולו התייחסו למלחמה הנוראה בבלקנים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה