חדשות

 קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

מנכ"ל ארגון חברות התעופה הבינלאומי: בישראל אין יד מכוונת לענף התעופה

יו"ר ועדת הכלכלה מרגי קרא להעניק תמריצים לחברות התעופה הישראליות – הזרמת החמצן לא סדירה ועסקים מתקשים לנשום

בדיון שעסק בעתיד התעופה הישראלית דרשו מנכ"לי החברות הישראליות סיוע ומענקים מהמדינה – לצד ודאות באשר לחידוש הפעילות; מנכ"ל אל על: כל חברות התעופה בעולם נסמכות על תמיכה מדינית; משרד האוצר: הלאמת אל על לא על הפרק; היו"ר מרגי מתח ביקורת על היעדרות נציג משרד התחבורה מהישיבה והודיע כי יקיים דיון נפרד בשאלת הפיצוי לצרכן

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, התכנסה היום לדיון מיוחד בעתידן של חברות התעופה הישראליות, על רקע הפסקת הטיסות בעקבות משבר הקורונה. היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי ענף התעופה חווה צניחה של יותר מ-99% בפעילות באפריל השנה לעומת אפריל אשתקד, אך בעוד שכל הענפים האחרים במשק חוזרים אט אט לפעילות ענף התעופה נשאר מאחור. "עסקים רבים יכולים לפעול בזום, אבל תעופה בזום עדיין לא הצלחנו לעשות", אמר.

מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, אמר כי 90% מכוח האדם של החברה בחל"ת עד סוף יולי לפחות, בשעה שבה לא ברור מה תהייה תמיכת המדינה. לדבריו, החברה במשא ומתן מול המדינה כבר 4 חודשים והמדינה לא הצהירה על תמיכה מעבר להלוואות בנקאיות בערבות מדינה. הוא הוסיף כי כל שאר חברות התעופה בעולם נסמכות על תמיכה מדינית, שבלעדיה לא ניתן יהיה לצאת מהמשבר. מנכ"ל ארקיע, ירון אמזלג, הוסיף כי החברה נמצאת בהדממה והפעלתה בזמן הזה עולה מיליוני דולרים בחודש. גם הוא ציין כי אם המדינה לא תיתן מענקים החברות יהיו בבעיה. מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, הציג תוכנית עבודה שהכין לחברה שכוללת מעל 400 עמודים, ואמר כי אושרה לחברה הלוואה בערבות מדינה של 75%, אך החברה מעדיפה לא למשוך את הסכום, כי הלוואות צריך להחזיר.

נציג אגף החשב הכללי באוצר, עמית וסאל, אמר כי המענקים שקיבלו חברות התעופה בעולם דומים לתשלום החל"ת בישראל. הוא הוסיף כי מתווה ההלוואה בערבות מדינה לא התאים לאל על, ולכן התקיימו דיונים למצוא לה פתרון אחר. היו"ר מרגי הקשה ושאל האם באוצר מכירים בחשיבות של קיום חברות תעופה ישראליות, ווסאל השיב בחיוב. היו"ר מרגי ביקש התייחסות לאפשרות הלאמת אל על, ווסאל השיב כי מה שהוצע לחברה זה לא הלאמה אלא רשת ביטחון בגיוס הון בבורסה.

היו"ר מרגי אמר כי הציפיה של הוועדה מהממשלה זה לא להבטיח לחברות את אותה רמת חמצן אליה הורגלו, אלא הזרמה שתאפשר לנשום. "אני שומע ממגזרים רבים שהחמצן שהם מקבלים הוא בכמות כזו שמתקשים לנשום, וגם אספקתו לא סדירה. החשש הוא שעם הזמן הם לא ינשמו בכלל. יש תחושה שכל התוכנית הכלכלית מתבססת על החל"ת, ללא תכנית עתידית שהייתה צריכה כבר להיות מוכנה", אמר.

נציג אגף התקציבים באוצר, אלי מורגנשטרן, השיב בהתייחס לאל על ואמר כי 100 מיליון השקלים שהוצעו לארקיע וישראייר לא יסיעו לה, שכן היא זקוקה ל-400 מיליון דולר. הוא ציין כי הוצע לחברה הלוואה בערבות מדינה של 82.5% וההצעה עדיין פתוחה. בנוסף לכך נשלחה לחברה הצעה שונה שנועדה להקטין את המינוף של החברה, שעומד על 1200% בעוד המינוף בענף הוא בין 20 ל-200 אחוז. ההצעה הזו כוללת השקעה של 150 מיליון דולר בהנפקת מניות.

ח"כ מתן כהנא שאל מי יקנה את המניות של חברה כל כך כושלת. מורגנשטרן השיב כי המדינה תתחייב לקנות מה שהציבור לא ירכוש. לדבריו, אם המדינה תקנה את המניות בכל הסכום היא תגיע לאחזקה של 60% מהחברה. "אני לא חושב שיש מישהו שחושב שהמדינה צריכה להיות הבעלים של חברת תעופה, לכן רעיון ההלאמה לא נמצא על הפרק. המניות יעברו לנאמן, לתקופה של 3 עד 5 שנים בסופן הוא ימכור אותן. לאחר ההזרמה יהיה לחברה יותר קל לקבל הלוואה על 250 מיליון השקלים הנותרים", הסביר מורגנשטרן.

ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי לא הוצגה בפני הוועדה הצעה מסודרת כיצד להציל את הענף. ח"כ יבגני סובה ביקש התייחסות לפיצוי הצרכנים, והיו"ר מרגי הודיע שיתקיים על כך דיון נפרד. ח"כ בועז טופורובסקי אמר כי המדינה צריכה לתת הלוואות עם אפשרות שיהפכו למענקים. ח"כ עידן רול הוסיף כי המדינה צריכה לסייע, אך לוודא שהסיוע יועבר קודם כל לעובדים ולספקים. ח"כ כהנא הזהיר ממצב שכספי ציבור יזרקו לפח בהשקעה של חברה שעשויה לא להחזיק מעמד. "אני מוטרד מכך שכספי ציבור ילכו להחזיק עובדים שאין בהם צורך ומקבלים משכורות עתק. אם הבעלים לקחו לאחרונה דיבידנד של 210 מיליון שקל זו בעיה", אמר.

מנכ"ל אל על הגיב ואמר כי החברה מכולם לא הייתה על סף קריסה לפני המשבר, והיא תורמת 700 מיליון דולר בשנה לתל"ג, תרומה שמתגמדת מול בקשת הלוואה של 400 מיליון דולר. מנכ"ל ישראייר סירקיס הוסיף כי חברות זרות מקבלות תמריצים והנחות באגרות, דבר שבישראל מעניקים רק לחברות זרות. הוא קרא להעניק מענקים ותמריצים גם לחברות התעופה הישראליות.

מנכ"ל ארגון התעופה העולמי IATA, קובי זוסמן, אמר כי מה שמייחד את ישראל הוא שאין יד מכוונת לענף התעופה, וזה היה עוד לפני הקורונה. "זה בלי ספק המשבר החמור ביותר בעולם. הונג קונג, למשל, קנתה 400 אלף כרטיסים כדי להזרים כסף לענף. מדינות שמבינות את חשיבות התעופה נותנות תמריצים באמצעות אגרות, פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים והושבנו ריקם או לא הושבנו בכלל", אמר. היו"ר מרגי ביקש התייחסות של נציג משרד התחבורה לעניין, ומתח ביקורת על המשרד כשהתברר שלא שלח נציג לדיון. לדבריו, אם המשרד לא שולח נציג לדיון ולא פועל מול משרד האוצר בדרישה לטפל בענף, שלא יצפה ממשרד האוצר לעבוד בשבילו".

היו"ר מרגי סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מייחסת חשיבות רבה לשמירה על התעופה הישראלית, בשל המאפיינים המיוחדים של המדינה. "על אף שההשפעה על הענף ידועה מתחילת המשבר, עד כה לא נקבע מתווה לסיוע לחברות התעופה. הוועדה קובעת בצורה חד משמעית שהמתווה לסיוע בחל"ת להשבת העובדים זה אינטרס של המשק והממשלה בתחילה, ועל המדינה לבחון דרכי סיוע נוספים כגון גיוס הון, הלוואות בתנאים מועדפים בצמוד להעמדת הון בעלים, התייעלות וחיסכון והכל בכפוף לפיקוח ובקרה", אמר.

עוד הוא הוסיף כי "הוועדה רואה צורך, בעת אסון או משבר כמו המשבר הנוכחי, שהמדינה תיכנס לעובי הקורה בנדיבות גם במענקים – לא שמענו שום מתווה שמדבר על מענקים. המדינה צריכה לקבוע תג מחיר לערך האסטרטגי הזה. הוועדה תמשיך לעקוב אחר התפתחויות בענף במשבר ואחריו, וקוראת להעניק תמריצים לחברות הישראליות כפי שניתנים לחברות הזרות. הוועדה דוחה בכל תוקף שיח של הלאמת אל על או כל חברה אחרת, אין זה מתפקידה של המדינה לשלוט בחברת תעופה, ותומכת במינוי נאמן במקביל להנפקה. הוועדה תקיים דיון נפרד על סוגיית פיצוי הנוסעים ותקיים דיונים גם בעניין רשות שדות התעופה והתחרות בענף ובעניין הקמת שדה תעופה נוסף".

הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש

ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה

משרד התיירות: נתוני ההזמנות לקיץ במלונות אילת במצב מצוין

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון:

"אילת תוכל לחזור לעבוד בשגרת קורונה, רק אם יאושר לה התקציב שיבטיח את תפקוד תכנית עיר ירוקה; 2 מיליון ₪ לכך זה לעג לרש"

הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון, קיימה היום דיון מיוחד על התמודדות העיר אילת עם אתגרי הקורונה, שהביאה לפגיעה אנושה בכלכלת העיר על כל חלקיה ואחוזי אבטלה גבוהים במיוחד וכן לפגיעה קשה בהכנסות העירייה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "כל פגיעה כלכלית שהביא משבר הקורונה למדינה הורגשה באילת בעוצמות גבוהות יותר וזה לאחר שתי מכות קודמות שניחתו עליה: סגירת שדה דוב והסערה שפקדה אותה. אנחנו מחויבים לתת לעיר אילת אוויר כדי להוציא אותה מהמצוקה הכלכלית ולהחזירה לשגרה, ומה שלא נשקיע בה עכשיו, נשלם בעתיד הרבה יותר אם העיר תימשך חלילה למטה. לעיר מאפיינים ייחודיים בכך שהיא מושתתת ברובה על ענף התיירות ולכן הגיעה במשבר הקורונה ל 80% אבטלה. ביותר מ 30% ממשקי יש שני בני זוג שנותרו ללא כל הכנסה ומעבר לפגיעה הכלכלית הקשה, חווים משבר חברתי שנופל לפתחה של הרשות המקומית. את התקציבים שהובטחו בהחלטת הממשלה לחיזוק אילת, אשר התקבלה כבר באוגוסט, צריכים להעביר במידית ולהקדים תשלומים נוספים וכן לקדם את החלטת הממשלה השנייה בדגש על נושא התיירות.

כמו כן, חייבים לאשר את תוכנית "עיר ירוקה" שתאפשר להחזיר את אילת לשגרה ולהקצות לכך את התקציב הנדרש. 2 מיליון ₪ שהוקצו כעת הם לעג לרש. בנוסף לכך, חייבים להכניס במידית את העובדים הירדנים שחיוניים להשבת הפעילות השוטפת אשר תביא גם להשבת עובדים אילתיים רבים למעגל התעסוקה בעיר".

ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי: "העיר אילת סגורה ומסוגרת. אירוע שדב דב פגע אנושות ועדיין סוחבים את המכאוב, עכשיו הגיע הקורונה וכל העיר בחשש קריסה. גם אם נחזור לשגרה מלאה, העיר סוחבת פציעה קשה. העיר אילת מכניסה לקופת המדינה מיליונים - כסף לאילת זו השקעה ולא הוצאה. אנחנו לא מוכנים להיות עיר רווחה ופושטת יד. לא יעלה על הדעת שישוו את התמיכות והפיצויים לעיר אילת כמו לשאר הערים, כאשר העיר אילת כולה מבוססת רק על תיירות. כרגע, לא נוכל בסכומי הפיצוי להוביל את העיר חזרה לשגרה".

אריאל גלבוע, רמ"ח אגף בט"פ במל"ל: "העיר הייתה ירוקה בהיבט התחלואה והייתה אדומה מבחינה כלכלית. הלוגיקה המרכזית הייתה להחזיר את העיר, להחיות את התיירות ולשמור על העיר כמה שיותר בתחלואה נמוכה שלא תהיה התפרצות נוספת. הכנו תכניות שיביאו לכך שביולי ואוגוסט, התיירות תחזור לעיר. אפילו גם לחודשי החורף כבר בנינו תכנית לעיר אילת כי זה המניע הכלכלי של העיר. בנוגע להכנסת הירדנים, יש החלטת ממשלה שאי אפשר להכניס לעיר עובדים ירדנים כשיש מעל 7.5 אחוז אבטלה. עשינו כמה ירידי תעסוקה כדי שכל העובדים יישארו רק מאילת, אך לא היה כל גיוס לעבודות האלו של הירדנים, ולכן עכשיו אנחנו עובדים לשנות את זה כדי שיוכלו כן להכניס את הירדנים".

מאיה מילר, לשכת הממונה על הזר במשרד הפנים: "אנחנו עמלים על שינוי ההחלטה שיאפשר את החזרת הירדנים, אך כרגע עוד טרם נקבע בתהליך הכניסה של הירדנים מי הוא זה שיממן את שהייתם בבידוד".

אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל: "העיר אילת תלויה רק בתיירות, וללא המלונות אין כל פעילות כלכלית בעיר. עכשיו אנחנו בתפוסה של רק 30 אחוז מהמלונות. רק הכנסת הירדנים, תאפשר לנו לארח ולעמוד בביקושים גבוהים. המלונות מחכים רק לקבל את האישור להשיב את העובדים בחזרה ולהתחיל לעבוד".

פיני שני, סמנכ"ל בכיר מינהל התייר במשרד התיירות: "סיפור הכנסת הירדנים נמצא במו"מ מול האוצר. משרד התיירות מרוצה מנתוני ההזמנות לקיץ. המלונות באילת מדווחים על מצב מצוין".

המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל:

על רקע משבר האקלים: המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל קיימו היום סדנת מומחים משותפת בו נידון תהליך ההתחממות הגלובלית, השפעתו הפוטנציאלית על כלכלת ישראל ומנגנונים אפשריים לצמצום פליטת גזי החממה בהתאם להתחייבויות הבין-לאומיות שישראל קיבלה על עצמה, ולמקרה שיוחלט בעתיד על האצת התהליך

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אנחנו מעלים הילוך במאבק במשבר האקלים העולמי, ותמחור הפחמן הוא הכלי הכלכלי היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה. במהלך זה נצטרף לרוב המכריע של מדינות ה-OECD, המתמחרות את הפחמן, אך קובעות בצידו מנגנונים המעצימים את הסביבה וההתייעלות האנרגטית"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "הדיון בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה על הפעילות הכלכלית תופס מקום הולך וגדל בשיח הכלכלי ובתהליכי קבלת ההחלטות בעולם. לימוד הנושא, ופיתוח דרכים להיערך להשפעותיו מהווים חלק מפעילות המחקר בבנק ישראל והעלאת המודעות לנושא זה חשובה בעיני. אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין בנק ישראל והמשרד להגנת הסביבה בנושא זה ועל אירוח הכנס המשותף."

מדינות רבות והגופים הבינלאומיים המרכזיים מקצים תשומת לב הולכת וגדלה לשינוי האקלים ולפגיעתו הפוטנציאלית בכלכלה העולמית. הידע לגבי הסיכונים הנלווים לשינויי אקלים - לחברה, לכלכלה ולסביבה – הולך ומצטבר, ובמקביל מתעצמת הפעילות המכוונת למנוע את התממשותם.

המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל, יחד עם שותפים נוספים בממשלה, יבחנו לעומק סוגיות אלו ונוספות, יתייעצו עם בעלי עניין בארגונים הסביבתיים ובתעשייה, ובסוף תהליך זה, יהיה ניתן להמליץ לממשלת ישראל על המדיניות המיטבית בנוגע לתמחור הפחמן.

בהקשר זה ניתן ללמוד מהניסיון הבין-לאומי של הטמעת מנגנוני תמחור פחמן תוך ייעוד חלק מתקבולי המנגנון לצמצום הפגיעה הכלכלית הכרוכה בו על ידי מנגנוני החזר כספי לעשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסות והקלות פיסקאליות לענפים הנפגעים. בעולם נהוג להפנות חלק מהתקבולים להשקעות בפרויקטים למעבר לכלכלה דלה בפחמן ופליטות, כמו תחבורה ציבורית מופחתת זיהום ומבנים מאופסי אנרגיה.

שר האוצר, ישראל כ"ץ, הנחה על ביצוע עבודה משותפת עם נציגי קבוצת "אני שולמן", במטרה לגבש צעדים מהירים לתמיכה בציבור העצמאים בישראל

שר האוצר, ישראל כ"ץ, נפגש עם אביר קארה, מייסד קבוצת העצמאים "אני שולמן", יחד עם דנה זיטלאוי, גם כן, ממייסדי "השולמנים", שהעלו בפניו את עיקרי הבעיות לציבור העצמאים בישראל.

במהלך הפגישה הצדדים דנו בתפיסתם הדומה לגבי הצורך לשפר את הסביבה עסקית לעוסקים בישראל, הסרת חסמים לתחרות ולצמיחה וכן הפחתת יוקר המחייה בישראל.

בסוף הישיבה הנחה שר האוצר על ביצוע עבודה משותפת לגיבוש צעדים להפחתה חדה ברגולציה ובחסמים השונים תוך מציאת פתרונות ישימים ומהירים.

שר האוצר, ישראל כ"ץ:

"נפגשתי עם נציגי "השולמנים" שהעלו בפני את עיקרי הבעיות של ציבור העצמאיים בישראל. דנו באריכות באתגרים השונים. אני רואה בציבור העצמאים בישראל מנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי. אמשיך לפעול למענכם ולתת תקווה אמתית לסקטור זה. סיכמתי על צוות משותף לגיבוש צעדים שיביאו להפחתה חדה ברגולציה ובחסמים השונים שעיקרה צעדים לשיפור הסביבה העסקית של העצמאים תוך מציאת פתרונות ישימים ומהירים לציבור העצמאים."

מייסד "אני שולמן", אביר קארה:

״היתה פגישה טובה מאוד השר הביע התעניינות רבה והסכים כמעט על הכל, אם לא על הכל. יש הסכמה על העקרונות, ועל הקמת עבודה משותפת. עכשיו זה זמן מעשים - בסוף היום הציבור בוחן אותנו על תוצאות. יצאנו לדרך לפני שמונה חודשים במטרה לשפר את מעמד העצמאים בישראל ולקדם רפורמות משמעותיות במשק הישראלי. הצלחה של העצמאים זה הצלחה של כל עם ישראל."

סגנית נשיא לשכת יועצי המס, יועצת מס, מנהלת אגף המיסוי בקבוצת "אני שולמן", דנה זטלאוי-כהן:

"הצגנו בעיות שונות ומהותיות שאיתם מתמודדים בשטח בעלי העסקים. בעיות המצריכות התערבות ממשלתית כירורגית ומהירה כמו גם בעיות שמחיבות התייחסות לטווח הארוך. השר הביע התעניינות כנה בצרכי השטח ופתיחות לדון ולהיכנס לעובי הקורה בכל מקרה ומקרה. אנחנו מודים לשר על כך ומפשילים שרוולים לעבודה משותפת ומהירה למען אזרחי ישראל בכלל ובעלי העסקים הקטנים בפרט".

 

שר התיירות אסף זמיר ביקר היום (ג') יחד עם מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן ויו"ר הועדה הממונה טבריה שמעון (מוני) מעתוק בעיר טבריה בצל המצב הכלכלי אליה נקלעה העיר וענף התיירות, שנפגע קשות ממגפת הקורונה.

הביקור החל במתקנים התיירותיים בטבריה, המשיך לטיילת יגאל אלון ומשם יצא השר לשייט לאורך חופי הכנרת וקיבל סקירה על בתי המלון והאטרקציות בעיר.

בפגישה עם השר הציגו המלונאים ובעלי עסקים קטנים מתחום התיירות בטבריה לשר את מצבה הקשה של התיירות בטבריה והציגו פתרונות אפשריים.

לאחר מכן המשיך השר לפגישת עבודה עם יו״ר הוועדה הממונה, מנכ״לי משרד התיירות והפנים והנהלת העירייה.

שר התיירות אמר כי לצערו ענף התיירות יהיה הענף האחרון במשק שיחזור לפעילות, ועד שהשמיים יפתחו יתמקד המשרד בעידוד תיירות פנים וטבריה היא יעד מובהק לכך.

במקביל יקדם המשרד בראשותו פתרונות השקעה בתשתיות על מנת לשנות מציאות ולשפר את המוצר התיירותי ואת החוויה התיירותית בעיר.

לדברי השר, ההתקדמות תהיה בשני מסלולים מקבילים: האחד, מסלול היציאה מהמשבר ומה חייבים לעשות כדי לשקם את ענף התיירות בטבריה, והשני, החזון והחלומות של העיר.

השר ציין כי הוא מחוייב לעבוד קשה מאוד על מנת שענף התיירות יחזור לפעילות מלאה ומהר, וכי הוא מודע לבעיות ולאתגרים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

השר הודה על שיתוף הפעולה בין המשרדים השונים ואנשי התיירות בעיר טבריה.

יו"ר הועדה הממונה טבריה שמעון (מוני) מעתוק ציין: "אני מבקש להודות לשר התיירות על ביקורו בעיר טבריה חודש מיום כניסתו לתפקיד. שמחתי לראות את נכונות השר לסייע לעיר בהתמודדות עם שעתה הקשה ביותר עקב מגפת הקורונה ממנה נפגעו רבים בעיר טבריה, להביא לקידום העיר והרצון לסייע בהחזרתה למקומה הראוי כעיר תיירות מובילה."

ביקור השר והמנכל בטבריה קרדיט צילום: יוסי ציפקיס

חיילים שהשתחררו בתקופת הקורונה יוכלו כבר בשבועות הקרובים לפדות עד 4,000 ש"ח מהפיקדון לכל מטרה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, שר האוצר, ישראל כץ והשר לנושאים אזרחים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון, מקדמים את שינוי חוק הפיקדון, כך שחיילים משוחררים יוכלו לפדות עד 4,000 ש"ח לכל מטרה, לפי סכום היתרה בפועל. זאת בהמשך להרחבת התוכנית הכלכלית שאושרה בממשלה.

תזכיר החוק בנושא פורסם היום (ד') לאחר עבודת מטה בין המשרדים, מתוך רצון לסייע לחיילים שנאלצו להתמודד מיד עם שחרורם עם השלכות הקורונה, והוא צפוי להיות מקודם כהוראת שעה שתהיה תקפה לחודשיים, כבר בשבועות הקרובים.