שלי זיכלינסקי, פעלה רוב חייה כיזמת, רואת חשבון, מלווה משפחות במשבר כלכלי, וכזרוע התומכת לבעלה איש העסקים ניר זיכלינסקי. כשאביה חלה באלצהיימר היא בוחרת לסייע בפן התפעולי ולהתמודד עם הקושי באמצעות כתיבה, כך נולד רומן ביכוריה "סוף והתחלה" הסוקר את התקופה המטלטלת בחייה . "זהו לא רומן אוטוביוגרפי- אך אנחנו נמצאים בו" הצצה ראשונית לרומן חדש של יוצרת ישראלית, יועצת זוגית וכן יועצת לכלכלת המשפחה ואשת אשכולות.
גיבורת ספרה של שלי זיכלינסקי היא מיכל אם חד הורית, המנהלת רומן עם גבר נשוי, נהנית מיציבות כלכלית אך מנגד סובלת מבדידות וערעור יסודות הבית שבנתה. בספרה היא פותחת צוהר להתמודדות עם מחלת האלצהיימר בגיל צעיר וכיצד זאת מערערת את היסודות המשפחתיים. ברגישות רבה היא מביאה את נקודת המבט של החולה, אשר ביום בהיר אחד חייו, זיכרונותיו ויכולתו נמוגים מחייו.
"שב, אבא", מיכל מנסה להרגיע. "אתה תהיה בסדר", היא מלטפת את כתפו.
"אל תגעי בי", שוב הוא מרים את קולו, "אני לא אהיה בסדר, את לא שמעת מה הרופאה אמרה! היא אמרה שאני אאבד צלם אנוש, שיצטרכו לרחוץ אותי, אני לא רוצה לחיות ככה, הלוואי שהיה לי סרטן כמו לנגה והייתי מת תוך כמה חודשים".
"אבא, אל תדבר ככה. אתה תהיה בסדר".
"אל תגעי בי", שוב הוא מרים את קולו, "אני לא אהיה בסדר, את לא שמעת מה הרופאה אמרה! היא אמרה שאני אאבד צלם אנוש, שיצטרכו לרחוץ אותי, אני לא רוצה לחיות ככה, הלוואי שהיה לי סרטן כמו לנגה והייתי מת תוך כמה חודשים".
"אבא, אל תדבר ככה. אתה תהיה בסדר".
לצפייה בשיחה עם הסופרת והיועצת שלי זיכלינסקי אודות ספרה והחיבור לבשורת האלצהיימר של אביה בחייה האמיתיים – מוזמנים לצפות:
במקביל למחלתו של אביה מחליטה מיכל לאמץ בת, הן בשל חששות מהשלכות בריאותיות והן מתוך צורך למלא חלל שנפער בליבה. בספרה היא מתארת את הכח והרצון לראות את האמת מאחורי הליכי האימוץ והצורך לתת בית חם לילדים שלא שפר עליהם מזלם.
”האם את חושבת לומר לילד מלכתחילה שהוא מאומץ?״ שואלת וממשיכה, ”כי אתם יודעים, זוהי הגישה של הפסיכולוגים היום, אבל אני יכולה לומר לכם בסוד, אל תגידו ששמעתם את זה ממני״ — ”הדעות חלוקות בעניין, יש האומרים שלא טוב לשקר לילד, כי כשהילד מגלה ששיקרו לו כל מערכת האמון נפגעת וקשה מאוד לתקנה ...מצד שני אם אומרים לילד מראש שהוא מאומץ זה לא נותן לו שוויון הזדמנויות והוא ירגיש נחות מול הסביבה, כך או כך ההחלטה לא קלה"
”האם את חושבת לומר לילד מלכתחילה שהוא מאומץ?״ שואלת וממשיכה, ”כי אתם יודעים, זוהי הגישה של הפסיכולוגים היום, אבל אני יכולה לומר לכם בסוד, אל תגידו ששמעתם את זה ממני״ — ”הדעות חלוקות בעניין, יש האומרים שלא טוב לשקר לילד, כי כשהילד מגלה ששיקרו לו כל מערכת האמון נפגעת וקשה מאוד לתקנה ...מצד שני אם אומרים לילד מראש שהוא מאומץ זה לא נותן לו שוויון הזדמנויות והוא ירגיש נחות מול הסביבה, כך או כך ההחלטה לא קלה"
שלי זיכלינסקי היא יזמת חברתית ויועצת משפחתית שבנוסף להשכלתה כרואת חשבון סיימה הכשרה כעובדת סוציאלית. כיום היא מלווה משפחות במשבר כלכלי ומלמדת אותן כיצד לחיות באחריות ומה היא התנהלות כלכלית אחראית, במיוחד עתה בימי הקורונה מתוך רצון פנימי עז להציל דווקא את הילדים הקטנים, הנמצאים בלב ליבה של הקלחת המשפחתית, ומתוך הבנה, שבעיות כספיות הן לא עניין של מחסור בכסף. בראיון שנערך עמה לאחרונה היא מרחיבה בנושא.
לצפייה בתובנות של הסופרת והיועצת לכלכלת המשפחה, שלי זיכלינסקי, כיצד לחיות באחריות ולגלות התנהלות כלכלית אחראית, מוזמנים לצפות בסרט השיחה עימה:
"ילדים הם חלק מהמשפחה, וכאשר המשפחה חווה משבר יש מקום לשתף אותם ולהסביר, שכדי לצאת מהמצב הבעייתי צריך לעבור תהליך, אין ספק ששיתוף פעולה בין ההורים תורם להצלחה, אך גם חינוך כלכלי מגיל צעיר מקנה יסודות יציבים וכלים משמעותיים להתמודדות עם החיים כאנשים בוגרים".
שלי הגיעה מרקע של מחסור, כשהתגייסה לצבא הכירה את בעלה, לימים איש עסקים ,יועץ לחברות, והם נשואים כשלושים שנה. ילדיה נולדו לאחר טיפולי פוריות ארוכים ומפרחים וכשאלו הגיעו לגיל הנעורים גמלה החלטה בליבה לאמץ בת נוספת.
בגיל 44 שלי מחליטה לאמץ את בתה יעל ברוסיה, ילדה חייכנית עם עיניים בורקות בת שמונה חודשים. לאחר תהליך ארוך שנמשך כמה חודשים תוך שיתוף מלא של משפחתה יעל הופכת לחלק משמעותי מהבית ומבינה כבר בשלב צעיר בחייה שהינה מאומצת. בשיחה שנערכה עמה היא מתייחסת לנושא
"יעל יודעת שהיא מאומצת ושואלת רבות מדוע לא רצו בה... אנחנו רוצים להאמין שנוכל לפתוח את תיק האימוץ ולספק לה את התשובה, אך לצערי הדבר היחיד שאנו יודעים היום, שאמה נטשה אותה בבית החולים יום לאחר לידתה, בוודאי מחוסר ברירה, אני מקווה שהיא תוכל לפגוש את אמה הביולוגית כדי לסגור מעגל".
שלי זיכלינסקי מלווה משפחות המתמודדות עם משברים בין אישיים וכלכליים, אלו כרוכים זה בזה ונובעים ברוב המקרים מאורח החיים, ההרגלים, הפיתויים וחוסר מודעות, יחד ברגישות והבנה היא מסייעת למשפחות להתעלות על הקושי ולצאת לדרך זוגית ומשפחתית אחראית ותומכת.
ספר ביכוריה "סוף והתחלה" יצא לאור לאחרונה .
שלי הגיעה מרקע של מחסור, כשהתגייסה לצבא הכירה את בעלה, לימים איש עסקים ,יועץ לחברות, והם נשואים כשלושים שנה. ילדיה נולדו לאחר טיפולי פוריות ארוכים ומפרחים וכשאלו הגיעו לגיל הנעורים גמלה החלטה בליבה לאמץ בת נוספת.
בגיל 44 שלי מחליטה לאמץ את בתה יעל ברוסיה, ילדה חייכנית עם עיניים בורקות בת שמונה חודשים. לאחר תהליך ארוך שנמשך כמה חודשים תוך שיתוף מלא של משפחתה יעל הופכת לחלק משמעותי מהבית ומבינה כבר בשלב צעיר בחייה שהינה מאומצת. בשיחה שנערכה עמה היא מתייחסת לנושא
"יעל יודעת שהיא מאומצת ושואלת רבות מדוע לא רצו בה... אנחנו רוצים להאמין שנוכל לפתוח את תיק האימוץ ולספק לה את התשובה, אך לצערי הדבר היחיד שאנו יודעים היום, שאמה נטשה אותה בבית החולים יום לאחר לידתה, בוודאי מחוסר ברירה, אני מקווה שהיא תוכל לפגוש את אמה הביולוגית כדי לסגור מעגל".
שלי זיכלינסקי מלווה משפחות המתמודדות עם משברים בין אישיים וכלכליים, אלו כרוכים זה בזה ונובעים ברוב המקרים מאורח החיים, ההרגלים, הפיתויים וחוסר מודעות, יחד ברגישות והבנה היא מסייעת למשפחות להתעלות על הקושי ולצאת לדרך זוגית ומשפחתית אחראית ותומכת.
ספר ביכוריה "סוף והתחלה" יצא לאור לאחרונה .
תגובות
הוסף רשומת תגובה