המכון הישראלי לדמוקרטיה במושב מיוחד בסימן הצעדים הכלכליים ליציאה מהמשבר:
ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו: מסבסדים אבטלה ולא מקומות עבודה;
פרופ' קרנית פלוג: מתנהלים כאילו אין מחר - נדרשת תקרת מקסימום;
פרופ' מנואל טרכטנברג: נדרשת הורדת שכר רוחבית בסקטור הציבורי;
גילעד אלטשולר: זה לא הזמן לפיטורי התייעלות;
דוד ברודט: התנהלות הממשלה פסיבית ולא אקטיבית
יוחנן פלסנר
קרדיט יוסי זליגר.
---
הבוקר (ד') התקיים מושב מיוחד במכון הישראלי לדמוקרטיה בהשתתפות ח"כ אביגדור ליברמן וכלכלנים בכירים בסימן הצעדים הכלכליים ליציאה מהמשבר.
ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו: "מה שבולט היום זה שאין מדיניות כלכלית, יש כלכלת בחירות. יו״ר הקואליציה מיקי זוהר התנה את הדיון וההצבעה להעברת החוק לדחיית התקציב, בהעברת 400 מיליון שקל לתקציב הישיבות. זו אילוסטרציה למה שקורה. מדינת ישראל לקחה בשווקים כ- 160 מיליארד שקל הלוואות למאה שנה. כלומר, גם הנינים שלנו עוד ישלמו על זה, חלקם בריבית מאוד גבוהה וכל הכסף לא הולך להשקעה, אלא לשותפים קואליציוניים ופשוט בזבוז לצרכים אלקטוראליים נטו.
"אני מסתייג מהתפיסה של אבי שמחון, שהוא רוה"מ בנושאים כלכליים, אני לא בטוח שניתן להתגבר על המשבר הנוכחי באמצעות צריכה פרטית, להערכתי הדגש חייב להיות על הוצאה ציבורית. להיפך, צריך פרויקטיים תשתיתיים ויצירת מקומות עבודה. מסבסדים פה אבטלה ולא מקומות עבודה".
פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנו מתנהלים במסגרת של 1/12, שמשיתה קיצוץ עמוק על החלקים הגמישים של התקציב, רווחה, חינוך ובריאות. לגבי התקציבים הייעודיים לטיפול במשבר, נדרשת תקרה שמגדירה את המקסימום, אנחנו כרגע מתנהלים כאילו אין מחר. עד היום, שיעורי הריביות מאוד נמוכים, אך אם יהיה ערעור באמון במדיניות, פרמיית הסיכון יכולה לעלות מאוד מהר ועלויות מימון החוב יגדלו לממדים בהם לא נצליח לנקוט במדיניות המרחיבה הנדרשת.
"אבסורד שבמצב הנוכחי אנחנו עדיין ללא תקציב. העברת התקציב ל-2021 תשקף סדרי עדיפויות לשנים הקרובות, תעביר מסר של יציבות לסקטור העסקי, שוקי ההון וחברות האשראי, ותגביר את הוודאות בה נתקיים.
"חשוב שהקופסאות יוקצו רק לנושאים חד פעמיים הקשורים בקורונה. כבר עכשיו אנחנו שומעים על הכוונה להעביר תקציב ביטחון במסגרת קופסת הקורונה. התנהלות כזו תשדר מסר נורא לשווקים לגבי התנהלות הממשלה".
פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן בטכניון: "הרבה מהטרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה חותרת לחזרה לנקודת ההתחלה, אבל אנחנו לא נחזור לעולם שהיינו בו ערב הקורונה. נדרשת הורדת שכר רוחבית בסקטור הציבורי בצורה פרוגרסיבית - הן כדי לממן את הצעדים הכלכליים, והן בשם ההוגנות. לא יכול להיות שבסקטור הציבורי רמת השכר וזכויות העובדים יישמרו, בזמן שרוב המשק סופג את המכות האלה בצורה קשה.
"הפגיעה הקשה ביותר הייתה בעצמאים, זו תופעה חדשה, אך אנחנו עדיין במנטאליות מפ"איניקית התופסת את העצמאים כבורגנים ותל אביבים. נדרשת התייחסות אחרת בעולם הפרילנסרים הנוכחי.
"המדינה מתנהגת כיום בפן הפיסקאלי בלי חשבון, הכול בשם המרצת הכלכלה. זה מזכיר לי את התקופה בין שתי מלחמות העולם מבחינת חוסר האחריות".
גילעד אלטשולר, מנהל השקעות ראשי ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם: "יש הרבה חברות שמרוויחות לא מעט, וכתוצאה מהמשבר הבינו שאפשר להסתדר גם עם 20% פחות עובדים. צריך להגיד למעסיקים הגדולים במשק זה לא הזמן לפיטורים ולא להתייעלות. אם אני רואה חברה שמתייחסת באנושיות לעובדיה – אני אסתכל עליה אחרת כמשקיע, ואילו על חברות שלא נוהגות כך אני בכלל לא אסתכל".
"הכסף לסיוע אולי קיים, אבל המנגנון בעייתי. הבעיה של הישראלים היא שהם לא אוהבים להיות פראיירים. האוצר לא אוהב להיות פראייר- הוא אומר, 'אולי יהיו כמה שיעשו הבה נתחכמה לו', ומקשה על אנשים כדי לעצור את אותם אחוזים בודדים שמנסים להתחכם. כדי שהם לא יקבלו- כולם לא מקבלים. צריך לתת קודם, ואז לתפוס ולהעניש את המתחכמים".
דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בנק לאומי: "התנהלות הממשלה מחודש מאי ועד לאחרונה, היא פאסיבית ולא פרו-אקטיבית. אם מרץ ואפריל הייתה תקופת גישושים, במאי ויוני השינויים כבר היו צריכים להיעשות. בנוסף, אנחנו נשענים היום על תקציב שאושר לפני שנתיים וחצי, במרץ 2018. הוא לא נותן מענה לשגרת העבודה של צרכי הממשלה והמשק, משום שהוא נשען על ההנחות של אותה השנה. לא מובן איך אין לנו תקציב אחרי שלושה חודשים עם ממשלה".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ציין כי: "בימים הקרובים נדע אם אנחנו בדרך למערכת בחירות נוספת, כשמה שמכריע זה לא שיקולים ענייניים, אלא נאשם בפלילים שרוצה שהוא או מקורביו יוכלו למנות את פרקליט המדינה הבא. אבסורד שזה מה שיקבע אם תהיינה בחירות או אם יעבור תקציב מדינה לשנה הבאה.
"אנחנו הולכים לעולם חדש, יש בו כיוונים חדשים והזדמנויות אדירות, וזה הזמן להכין את ההון הפיזי והאנושי, הרעיונות והמסגרות כדי להביא אותנו לעולם הזה. לממשלה ולשירות הציבורי יש תפקיד משמעותי בסיטואציה משברית כזו. יש להם תפקיד מרכזי וחשוב להכין אותם מבחינת יעילות, הוגנות ואפקטיביות, על מנת שיוכלו להוביל אותנו לקראת העולם החדש הזה. כל תכנית רצינית צריכה לקחת בחשבון את הצורך בהתאמת המערכות הציבוריות".
אמיר אלשטיין, יו"ר הוועד המנהל של המכון: "המיתון הוא מיתון עולמי, אבל גם היציאה תהיה עולמית. ישראל צריכה לראות איך היא מתאימה עצמה למצב הזה, להבין עם מי היא עושה שיתופי פעולה, באילו תכנים ועל מי לסמוך".
חן ליכטנשטיין, מנהל הכספים הראשי של קבוצת סינג'נטה החדשה: "כשמסתכלים ברמה הגאופוליטית – חלק מהסיבות להתקרבות בין ישראל למדינות המפרץ היא ההבנה ש"לא לעולם חוסן", בתחומים כמו הנפט והגז. העולם הולך לכיוון של אנרגיות שמש ורוח, עם מיקוד בטכנולוגיות סביבתיות. כל מה שהיה קודם לכן בגדר "נייס טו הב", היום הוא 'מאסט הב'".
רונלד כהן, יו"ר GSG: "אנחנו צריכים 'ניו דיל'. על הממשלה לקדם שקיפות ולאלץ חברות לפרסם את ההשלכות החברתיות והסביבתיות שלהן, ולקדם את הנושאים הללו לצד שיקולי רווח".
תגובות
הוסף רשומת תגובה