חדשות

  תיבת האוצרות של ארכיון הסרטים הישראלי נפתחת לראשונה

הארכיון של סינמטק ירושלים משיק אתר אינטרנט חדשני המאפשר לצפות בסרטי קולנוע ישראלי לדורותיהם ולשוטט בהיסטוריה המצולמת שלנו כפי שתועדה ביומני חדשות, בסרטים ביתיים ובסרטים נדירים החל מסוף המאה ה-19 ואילך

הילה אברהם ומאיר רוסו - צילום בר מאייר.

החומרים ההיסטוריים עברו מחקר ומיפוי מעמיק במטרה לאפשר לגולשים מכל העולם חיפוש ואיתור סרטים מההיסטוריה הכללית והאישית שלנו: חיפוש קטעים לפי שנים או על פי נקודות ציון במפה אינטראקטיבית, ולפי 7000 נושאים, 4000 אישים ועוד. הפלטפורמה זמינה ללא עלות בעברית ובאנגלית.

https://jfc.org.il/

במשך 40 השנים האחרונות משרת ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים אשר הוקם באופן חלוצי על ידי ליה ון ליר, מוסדות תרבות, חוקרים ויוצרים בארץ ובעולם. בשנים האחרונות עמלו אנשיו על הקמת תשתיות מתקדמות לארכיון דיגיטלי לתרבות ולהיסטוריה אודיו ויזואלית אשר מונגש בימים אלה לראשונה לציבור הרחב.

הפלטפורמה החדשנית מבית סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים, נועדה לפתוח את אוצרות הקולנוע הישראלי וקטעי היסטוריה אודיו-ויזואליים נדירים בפני קהל בארץ ובעולם. 

הפלטפורמה כוללת אפשרויות צפייה במתכונת VOD, כלים להעשרת חוויית הצפייה, חיפוש קטעים לפי שנים או על פי נקודות ציון במפה אינטראקטיבית, ולפי מקומות, נושאים, אישים ועוד. הפלטפורמה מונגשת ללא תשלום והחיפוש זמין גם בשפה האנגלית.

בשנת 2015, כדי להתמודד עם פגעי הזמן והתיישנות עותקי הפילם, הוחלט בסינמטק ירושלים להצעיד את הארכיון אל עבר המאה ה-21, ולחולל מהפכה דיגיטלית בתחום המורשת האודיו-ויזואלית של ישראל. הנהלת הסינמטק פנתה לשורה ארוכה של שותפים, גופים וקרנות שבחרו לתת אמון במיזם השאפתני ונעתרו לתמוך בו, בהם קרן דיאמונד של משפחת יגלום, קרן ברכה, מפעל הפיס, משרד התרבות והספורט, הרשות לפיתוח ירושלים, ותוכנית ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת.

בארכיון הסרטים הישראלי קיימים למעלה מ-30,000 פריטים, על גבי שני מיליון מטר של פילם, ו-4,500 שעות יצירה תוצרת הארץ. עלות הפרויקט עומדת על 10 מיליון דולר ובנפח אחסון דיגיטלי של כ-6 פטה בייט (6 מיליון ג'יגה בייט).

 

במסגרת פרויקט הדיגיטציה הוקמה בסינמטק ירושלים המעבדה המקצועית הראשונה והמתקדמת בישראל להמרת סלילי פילם לפורמטים דיגיטליים בסטנדרטים בינלאומיים. סלילי פילם נדירים ומתפוררים, שלא ניתן היה בעבר להקרינם, שמורים עתה בארכיון כקבצים דיגיטליים באיכות K4.

כעת, לאחר שלוש שנים של עבודת סריקה, ומיפוי מפורט של המידע ההיסטורי המאפשר חיפוש ברזולוציה גבוהה בתוך קטעי הסרטים עצמם, הגיע השלב הבא של המיזם: הנגשת הסרטים לציבור הרחב באמצעות פלטפורמת צפייה אינטרנטית ייחודית המשלבת מבט אמנותי והיסטורי של המורשת האודיו ויזואלית של ישראל.

הפלטפורמה כוללת שני מדורים עיקריים: "המבט האמנותי" – המאפשרת לצפות במבחר סרטים עלילתיים ותיעודיים תוצרת הארץ. "המבט ההיסטורי" – מסע בזמן אל ישראל של פעם דרך אלפי קטעי ארכיון נדירים. 

"המבט האמנותי" - פלטפורמה ייחודית לצפייה בסרטי הקולנוע הישראלי לדורותיו. מאות כותרים שלא היה ניתן לראות עד היום בשום מקום  – ניתנים מעתה לצפייה מיידית, מכל מקום ובכל זמן, הודות למצאי האדיר שנאסף ונשמר בארכיון (כ-90% מעותקי המקור של הקולנוע הישראלי) ) – שבפעם הראשונה בהיסטוריה יוצא מקופסאות הפילם אל המסך הביתי, באיכות גבוהה.

לצד פלטפורמת VOD, הציבור הרחב מוזמן לצלול אל אסופות סרטים שנאצרו ע"י מיטב אנשי התוכן הפועלים כיום, ומאירים את הסרטים השונים והיוצרים בהקשרים רחבים יותר, ביניהם ליאור דיין על סרטי אביו, אמיר קמינר על סרטי עמוס גוטמן ועמוס גיתאי, ועוד. בכך מהווה הפלטפורמה נדבך מהותי ממוסד הקולנוע הוותיק סינמטק ירושלים ומאפשרת תרומה למחקר הקולנועי והתרבותי, כמו גם לריענון הקאנון, וליצירת מחקרים חדשים בתחום.

לצד אוסף קולנוע ישראלי עלילתי, המקיף את מרבית הסרטים שנוצרו בארץ בפורמטים אנלוגיים (פילם 16 מ"מ, 35 מ"מ, קלטות ביטא, יומטיק ועוד רבים מהם בעותק יחיד בעולם), שהופקו החל מסוף המאה ה-19 ועד ימינו, נמצא בארכיון אוסף הכולל אלפי סרטים תיעודיים שהופקו בישראל מאז קום המדינה. אלה הן אבני דרך בעשייה התיעודית הישראלית: יומני חדשות שונים מן השנים 1972-1927, הכוללים את האוסף המקיף של אולפני הרצליה - יומני כרמל מ-1954-1935, יומני גבע מ-1972-1954, יומני נתן אקסלרוד ועוד רבים.

"המבט ההיסטורי" מאפשר למשתמשים לצלול לרגעים היסטוריים לאורך השנים, עם אלפי קטעים נדירים באיכות ייחודית. בין הקטעים לדוגמה: מופעי בידור לחיילים בבקעת הירדן (1969), בחירת נציגים לקונגרס הציוני ה- 20 (1937), הבריגדה היהודית (1928), תהלוכת פורים בתל אביב (1928), הלווית הרב קוק בירושלים (1935) ועוד קטעים רבים ומרגשים ומגוונים.

בנוסף, האוסף כולל סרטים שהופקדו בו למשמרת בידי המדינה ומוסדות תרבות שונים, בהם אוסף שירות הסרטים הישראלי, ארכיון תנועת מכבי, ארכיון יד טבנקין, מוזיאון יד ושם ועוד רבים אחרים. החומרים ההיסטוריים עברו במסגרת הפרויקט קטלוג מחודש ויסודי לשימוש הדורות הבאים. לאורך השנים הארכיון מוסיף להתחדש, לגדול ולקלוט יצירות קולנועיות חדשות.

 

מנכ"לית סינמטק ירושלים ארכיון ישראלי לקולנוע נועה רגב מסרה: "התחלנו לעבוד על הפרויקט לפני 7 שנים, במטרה להפוך את הארכיון למוסד תרבות דיגיטלי הנגיש לכולם בכל מקום. לא יכולנו לדמיין שביום שבו האתר יעלה לאוויר, החזון הזה יתגלה רלוונטי כל כך.

אני מודה לצוות המופלא של הארכיון על עבודה חלוצית חסרת פשרות, ולתומכים והשותפים שלנו אשר מאפשרים להגיש לראשונה לציבור הרחב את אוצרות הארכיון. אין ספק כי הפלטפורמה החדשה תשרת תלמידים, חוקרים, יוצרי קולנוע, חובבי תרבות והיסטוריה, ואת כל מי שמבקש לאתר חומרים קולנועיים מן העבר הפרטי שלו.

עם השקת הפלטפורמה המקוונת, ממלא הארכיון את חובתו לשמר את המורשת האודיו וויזואלית של ישראל בסטנדרטים מקצועיים בינלאומיים, ומממש את ייעודו בשימור ובקידום הקולנוע הישראלי בארץ ובעולם. עבודה רבה עוד לפנינו ואנו נרגשים לקראת גילוי של אוצרות קולנועיים בלתי ידועים, סריקת סרטים נדירים רבים, יצירת תוכן נלווה ורקימת שיתופי פעולה ויוזמות חדשות שהפלטפורמה החדשנית מאפשרת."

שר ירושלים ומורשת רפי פרץ מסר:״אנחנו שמחים לקחת חלק במיזם החשוב הזה שמממש באופן מובהק את תפקיד המשרד כגורם האמון על שיקום והעצמה של תשתיות המורשת הלאומית, בין היתר, באמצעות דיגיטציה של תכנים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית והנגשתם לציבור. אני רואה חשיבות רבה במימוש תפקידיו אלה גם בתחום הקולנוע, ושמח להיות שותף במיזם שיאפשר לקהל הישראלי גישה ישירה ונוחה לאוצרות התרבות שלו ולסרטי מורשת היסטוריים שעד עתה לא היו נגישים לציבור"

מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בני דרייפוס: "מפעל הפיס משקיע מאמצים ומשאבים רבים במטרה להנגיש את עולם התרבות לתושבי הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ. אנחנו שמחים לקחת חלק משמעותי במיזם הכל כך חשוב הזה שפותח צהר לאוצרות החבויים בארכיון הסרטים של סינמטק ירושלים. אנחנו מודים לכל השותפים שנרתמו לנושא, יחד איתנו, ואפשרו למהלך הזה לקרום עור וגידים."

רותי אברמוביץ, גנזת המדינה מסרה: ארכיון המדינה מברך את הסינמטק לקראת השקת המערכת החדשה, אשר תשיב את החיים לסרטים ישנים-נושנים, שבהם גם סרטי אקסלרוד. העלאת איכות הסרטים הישנים תעודד צפייה של קהלים חדשים בהם, תשמר אותם, תשיב עטרה לישנה ותיתן להם חיי נצח. הזיכרון הלאומי שלנו, החברתי והקהילתי טמון בסרטים אלו, והסינמטק, בהשקעה האדירה שמשקיע בשיקומם, עושה לנו הציבור שירות אדיר.

דפנה יגלום מטעם קרן דיאמונד (DIAMOND CHARITY FOUNDATION) מסרה: אני גאה ביותר בעבודה שנעשתה ומאוד שמחה מהתוצאה הסופית.

הפלטפורמה הינה אוצר ציבורי אשר מונגש להנאת הציבור הרחב. אני מחכה בקוצר רוח לשמוע את תגובות ודעות הקהל בנוגע לשימוש באתר.

 

עמי גניגר, יושב ראש אולפני הרצליה, מסר: אולפני הרצליה, גוף ההפקה הוותיק והגדול במדינה, נוסד לפני 71 שנים שבמהלכם צבר ארכיון אדיר של ווידאו הכולל סרטים ויומני חדשות המתעדים את התרבות וההיסטוריה שלנו מלפני קום המדינה. הנגשת החומרים היא עבודה קשה ויקרה ולכן אני מברכים את הסינמטק וגאים להיות שותפים לדרך ולעשייה החשובה הזו."

דר טלי יריב משעל, מנהלת קרן ברכה מסרה: ההיסטוריה של עשיית הסרטים בישראל היא אוצר בלום של תמונות ורגעים הממחישים את התהליכים ההיסטוריים של האיזור כולו וישראל בפרט. ישנה חשיבות רבה להנגשת החומרים הללו לציבור הרחב כדי שיוכל לחוות את הרגעים ההיסטוריים הללו. אנו גאים להיות בין היוזמים והתורמים של פרויקט חשוב זה.

לינקים לסרטוני הדרכה לשימוש באתר: מבט היסטורי ומבט אמנותי

סינמטק ירושלים ארכיון ישראלי לסרטים | Facebook  | Youtube

ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס כעת דיון כלכלי בראשותו בהשתתפות שר האוצר והגורמים הכלכליים, לבחינת צעדים נוספים להאצת המשק וחיזוק הכלכלה, בלשכת רה"מ בירושלים.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח הדיון:

"אנחנו באים עכשיו מקבינט הקורונה. במקביל לצעדים שקשורים לבריאות ולהצלת חיים אנחנו מדברים גם על חיזוק הכלכלה. על אף שהתבשרנו על עלייה, אפילו מפתיעה, בהכנסות של מדינת ישראל בחודש אוגוסט, אנחנו יודעים שיש עדיין קשיים גדולים. אנחנו דנים כל הזמן בצעדים נוספים - מס הכנסה שלילי ועוד דברים אחרים שאנחנו דנים בהם, כדי לתת עוד ועוד פתרונות לאזרחי ישראל ולעסקים בישראל. אנחנו לא מרפים אפילו לרגע.

 

אין לנו משימה אחת. יש לנו שתי משימות: גם לדאוג לבריאות וגם לדאוג לכלכלה. נתוני אוגוסט טובים - אבל זה לא מספיק לנו. אנחנו הולכים לעזור בעוד דברים, זו מטרת הישיבה הזאת, שאגב, מתרחשת כמעט מדי יום."

 

שר האוצר ישראל כ"ץ:

"בדיון בקבינט הקורונה ציינתי שהמשימה העיקרית שעומדת בפני ראש הממשלה והממשלה זה שתי משימות: אחת - להוריד את רמת התחלואה, השנייה היא להשאיר את המשק פתוח. הקבינט דן בכל נושא התחלואה והטיפול והחליט על סדרת צעדים. אנחנו יושבים כאן עכשיו כדי לנתח ולראות את מצב המשק ולהחליט על צעדים נדרשים.

 

באופן כללי, כפי שאמר גם ראש הממשלה – נתוני אוגוסט טובים אפילו ביחס למה שהיה ברוב הענפים לפני הקורונה. זה לא פלא. אנחנו הענקנו עכשיו לכלכלה הישראלית 4.5 מיליון ישראלים שנהגו לטוס לחו"ל עם השמיים הפתוחים, היום הם עם האדמה החופשית בישראל, נמצאים כאן ומאיצים את הפעילות. אני מקווה מאוד שנשיג את שתי המטרות: גם לאפשר את הורדת התחלואה וגם להשאיר את המשק פתוח."

 

בדיון משתתפים גם ר' הסגל בלשכת רה"מ, מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ, נגיד בנק ישראל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנכ"לית משרד האוצר, החשב הכללי, הכלכלנית הראשית, מנהל רשות המיסים, מנכ"ל הביטוח הלאומי וגורמים נוספים.

 

- סטילס: חיים צח/לע"מ

בסימן עשור להצטרפות ישראל לOECD, הוגש להנהלת משרד האוצר הדו"ח הכלכלי הדו-שנתי של ה-OECD על ישראל

 

הדו"ח הדו-שנתי הוצג היום להנהלת האוצר ולבכירי המערכת הכלכלית של ישראל על ידי מומחי ה-OECD. הדו"ח, הכולל התייחסות לכלכלה הישראלית תחת משבר הקורונה, מציין את המצב הטוב יחסית של הכלכלה טרום המשבר ותומך בהמשך מדיניות תקציבית תומכת עד להתאוששות כלכלית כמו גם בקידום רפורמות ושינויים מבניים לאחר מכן.

 

במפגש  ZOOM שהתקיים היום בין בכירי ה-OECD בראשות הכלכלנית הראשית של הארגון, ד"ר לורנס בון, לבין ראשי ההנהלה הכלכלית של ישראל, בנוכחות הנהלת בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, הנהלת האוצר וגורמים רבים אחרים, הוצג הדו"ח הדו-שנתי המקיף על כלכלת ישראל. הדו"ח , הכולל פרק מאקרו ושני פרקים ייעודים בנושאי מסים ושלטון מקומי, מכיל מספר רב של המלצות אפשריות לקידום רפורמות ושינויים מבניים, במקביל להתייחסות נרחבת לאתגרים הכלכליים הנוכחיים. 

 

הדו"ח, שנכתב על ידי מומחי ה-OECD בתום עבודה מאומצת שכללה שני סיורים בארץ טרום המשבר ומפגשי עבודה רבים במהלכו, הוצג במהלך הדיון תוך התייחסות למשבר העולמי הנוכחי ולהמלצות מדיניות עדכניות כתוצאה ממנו.

כותבי הדו"ח מתייחסים בהרחבה לכך שהכלכלה הישראלית נכנסה במצב טוב יחסית למשבר ומציין כי משבר הקורונה פגע בכלכלה הישראלית כפי שגם פגע במרבית המדינות המפותחות העולם. כותבי הדו"ח תומכים בהמשך המדיניות הפיסקאלית המרחיבה הקיימת וממליצים לממשלה להמשיך ולתמוך בכלכלה באופן ממוקד עד להתאוששות הכלכלית.

 

כותבי הדו"ח מציינים לטובה את המהירות ועוצמת התגובה של המדיניות המונטרית שיושמה במהלך משבר הקורונה, בכך שסיפקה נזילות והבטיחה תפקוד מסודר של השווקים הפיננסיים. כמו כן, מציינים כותבי הדו"ח את הצורך לפעול לצמצום פערים ושיפור הפרודוקטיביות של העובדים, לשם מיצוי פוטנציאל הצמיחה ושיפור רמת החיים של כלל תושבי ישראל. 

 

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אני מברך את שיתוף הפעולה עם הארגון ואת האמירה הברורה של הארגון כי נכון בעת זאת, להמשיך לקדם את המדיניות הכלכלית התומכת ועל כך שישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב. זהו דו"ח משמעותי שנעשה בעיקר ע"י עבודת צוות ושיתוף פעולה פורה בין ארגון ה-OECD למשרדי הממשלה בישראל ואבחן את המלצות הארגון לקידום רפורמות ושינויים מבניים כחלק מהתכניות הכלכליות העתידיות".

 

המזכיר הכללי של הOECD, אנחל גוריה: "ציון חגיגות 10 שנים להצטרפותה של ישראל לארגון OECD אותו אנו מציינים בשנה זו נפגע ,למרבה הצער, על רקע התפרצות מגפת הקורונה. העשור החולף עמד בסימן מימוש שיתוף הפעולה הפורה בין ישראל ל-OECD. ישראל למדה מקרוב הפרקטיקות הטובות ביותר ואימצה תקני מצוינות של מדינות החברות בארגון, שסייעו לה בביצוע התקדמות מדהימה בהגברת התעסוקה והעלאת רמת החיים. בעוד ישראל, בדומה למדינות העולם, מתמודדת עם המגפה, ארגון ה-OECD ימשיך להציע את כל התמיכה שאנו יכולים באמצעות פרסום מחקרים, קיום דיאלוג וגיבוש המלצות מבוססות נתונים לגבי מדיניות כלכלית-חברתית שאנחנו מקווים יעזרו לישראל לחזור לדרך של צמיחה ירוקה, מכלילה ובת קיימא".

 

הכלכלנית הראשית של הOECD, לורנס בון: "משבר הקורונה העולמי פגע בדיוק כאשר כלכלת ישראל תפקדה היטב. בעשר השנים שחלפו מאז הצטרפותה ל-OECD, צמצמה ישראל את אחוז האבטלה, העלתה את רמת החיים והפחיתה את יחס החוב הציבורי. ישראל צריכה להמשיך במאמציה להגן על אנשים וחברות, להחיות את הצמיחה ולמנוע מהמשבר להחמיר אתגרים מרכזיים כמו אי-שוויון גבוה ופערים בפריון בין תעשיות טכנולוגיה עילית לתעשיות מסורתיות".

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו בעדכון לציבור:

 

"אזרחי ישראל,

אנחנו מוצאים את עצמנו בפני סגר שני מאז שהחלה מגפת הקורונה העולמית. הסגר הזה חשוב, הסגר הזה מתבקש, ובסגר הזה נעמוד כולנו יחד - ומיד אוסיף דברים בנדון.

 

גם כשהייתי בוושינגטון, עסקתי בכל רגע אפשרי במשבר הקורונה, כולל עם ידידי סגן הנשיא מייק פנס, שמופקד על ענייני הקורונה בארה''ב. דנתי איתו על שיתוף פעולה חשוב בין ישראל לארה''ב בנושא זה.

 

בוושינגטון עשינו היסטוריה. כוננו שני הסכמי שלום היסטוריים - עם איחוד האמירויות ועם בחריין. את הפירות הראשונים של ההסכמים הללו נראה כולנו יחד מהר מאוד, וכמובן שהם גם יעמדו לדורות. כבר היום הודיע משרד ההשקעות של אבו-דאבי על כך שהוא פותח סניף ראשון בישראל - כך נראה שלום אמיתי, שלום תמורת שלום. אנחנו פתחנו עידן חדש של שלום במזרח התיכון. הניסיונות של איראן והגרורות שלה בעזה ובלבנון למנוע את התרחבות השלום – הניסיונות הללו לא יועילו. נכה בכל מי שיפגע בנו ונרחיב את מעגל השלום עם מדינות נוספות. ואני כבר מודיע לכם - תהיינה מדינות נוספות.

 

 

 

 

 

כמובן שמיד אחרי הנחיתה שלי בארץ הסתערתי על המשימות שלפנינו. שתיים הן: הכלכלה והבריאות. במישור הכלכלי אנחנו מודיעים הערב על עוד תכנית סיוע חשובה. חשובה לכם, אזרחי ישראל, חשובה לעסקים במדינת ישראל. אנחנו ניתן מענקים לשימור עובדים, נרחיב את ההלוואות בערבות מדינה, נקדים את תשלומי המענקים, ניתן מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו ב-25% ומעלה, לא רק ב-40%, אלא 25% ומעלה. שר האוצר ישראל כ''ץ, ירחיב בעניין. אני מוסיף גם שאנחנו במקביל נקצץ משכר הבכירים, כי כולנו חייבים לשאת בנטל.

 

אנחנו מסוגלים לעשות את כל זה משום שהכלכלה שלנו במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם. אני מזכיר לכם שבגל הראשון של הקורונה היינו מהמדינות הראשונות שסגרו את הגבולות ושהטילו סגר, ולכן גם היינו מהמדינות הראשונות בעולם שיצאו מן הסגר ופתחו את הכלכלה. בזכות ההחלטות הנכונות שקיבלנו, התחלואה הקשה והתמותה בישראל היו מהנמוכות בעולם, והכלכלה שלנו נפגעה הרבה פחות מרוב המדינות המפותחות בעולם. כלכלות אירופה נפגעו פי שניים מאיתנו. הגל השני של הקורונה שהגיע אלינו מכה במדינות רבות בעולם. כמעט בכל מדינות אירופה פתחו את הכלכלה - והתחלואה עלתה, ולכן עכשיו המדינות הללו מטילות הגבלות כולל סגרים מקומיים. אני אתן לכם דוגמה, באוסטרליה למשל, הטילו סגר על מדינת ויקטוריה, בוויקטוריה יש 6.6 מיליון תושבים. השטח שלה גדול באופן משמעותי מזה של מדינת ישראל. זה מה שמדינות עושות ואני מעריך שכולן יגיעו בסופו של דבר להחלטה הקשה שאנחנו עומדים בפניה - האם להטיל סגר כללי, ולדעתי רובן יצטרכו בלית ברירה לעשות זאת. כי אני אמרתי לכם ברגע שפתחנו את הכלכלה, שזה יעבוד כמו אקורדיון. פותחים כשהתחלואה יורדת, וסוגרים כשהתחלואה עולה. קבענו מראש שאחד הקריטריונים להטלת מגבלות לסגירה יהיה תלוי בדגל אדום שתניף מערכת הבריאות. היא הניפה את הדגל הזה בשבוע שעבר. ולכן, אנחנו מטילים את הסגר, שחל ממחר בשתיים אחר הצהריים.

 

 

 

 

אמנם מדובר בסגר, אבל יש סגר ויש סגר. אנחנו עדיין עשינו את כל המאמצים, כולם, כדי לאזן בין הצרכים הבריאותיים לצרכים הכלכליים. ועם זאת, ביומיים האחרונים, אנחנו עדים לעלייה מדאיגה נוספת בתחלואה או בהמשך הגידול של מספר החולים הקשים. ולכן קיימתי היום שיחה ארוכה עם שר הבריאות יולי אדלשטיין, עם הפרוייקטור פרופ' רוני גמזו, ועם המומחים המקצועיים. שאלתי אותם שאלה אחת: 'האם המצב הזה מחייב אותנו להדק עוד יותר את המגבלות?'. ואגב, אני רוצה להגיד לכם, זו לא הייתה שיחה מורטת עצבים, זו הייתה שיחה עניינית, בדיון רציני ומעמיק מאוד שהתנהל בין אנשים רציניים. עכשיו, אני מעריך, לאור השיחה הזאת, שבמצב התחלואה הזה וכפי שהמליצו רבים מהמומחים, ייתכן שלא תהיה לנו ברירה אלא להחמיר את ההנחיות. אני כמובן אדון עם חבריי, עם בני גנץ ועם השרים, אדון איתם בצורה עניינית ואחראית. אבל אני כבר אומר לכם - אני לא אטיל סגר סתם על אזרחי ישראל, ואני לא אהסס להוסיף הגבלות אם יש צורך בכך. אנחנו שוקלים כל דבר בכובד ראש ובמלוא האחריות. שר הבריאות יולי אדלשטיין יתייחס לכך בעוד דקה קצרה.

 

החובה והאחריות שלי כראש הממשלה היא לשמור לא רק על הבריאות שלכם – לשמור על החיים שלכם. ואם יש עליה גיאומטרית - אני רוצה שתבינו מה המשמעות, זה לא רק חוסר נוחות, זה לא רק הרבה חולים קשים, זה מצב שגם אחרי שהוספנו את המיטות - והוספנו, גם אחרי שהוספנו את כלי ההנשמה הדרושים - והוספנו, מכונות ההנשמה, ואחרי שהוספנו את הרופאים ואחרי שהוספנו את האחיות - בסוף הצוותים לא יכולים לעמוד בקצב, יש גבול לזה. ואז, מספר המתים עולה מהר. וכשהוא עולה מהר כולכם תבואו ותשאלו: 'רגע, למה לא עשיתם משהו בעניין הזה?' כי תמיד קל להסתכל בראי לאחור, אבל התפקיד של מנהיגים זה להסתכל קדימה. לפעמים גם כשלא רואים, לשאול את השאלות הנכונות, ולקבל את ההחלטות הקשות. אני לא אהסס לקבל אותן יחד עם חבריי השרים.

 

אבל יש לי שתי הנחיות חשובות שהן עומדות כל הזמן - הן לא משתנות. והן קובעות במידה רבה את המשך דרכנו. שתי ההנחיות החשובות ביותר הן לעטות מסכות ולמנוע התקהלויות. למנוע התקהלויות, לעטות מסכות - עד שנשיג את החיסון. בזה אין פשרות. ככל שמדינות ואוכלוסיות עושות את זה, כך הן נדרשות פחות לעשות צעדים קשים. זה כבר נבדק, זה הוכח. אני מבקש מכם - כולם, להתגייס לשתי המשימות הללו, משום שהן חשובות יותר מכל החלטה שאנחנו נקבל. זו החלטה שכל אחד ואחת מכם מקבל, מקבלת, בחיים שלהם למען אלו שאתם אוהבים, אלו שחשובים לכם, ולמען כל אזרחי ישראל.

 

אני חייב להגיד לכם, אני אמרתי 'עד שיימצא החיסון''. היום, אחרי שקיימתי שיחות עם מדינות שונות לגבי חיסונים והשגתם, אני מאמין שאנחנו מתקרבים ליום הזה. אם כי אני גם מדגיש - זה ייקח עוד זמן. ייקח עוד כמה חודשים, עד שנראה את החיסונים הראשונים. ואחר כך ייקח גם זמן עד שנקבל אותם. ואני פועל יחד עם שר הבריאות לקבל אותם מהר. אבל זה ייקח זמן, אבל זה נראה בעין, דבר שלא יכולתי להגיד לכם לפני כמה שבועות ולפני כמה חודשים.

 

אזרחי ישראל, אלה ימים של מאמץ לאומי משותף לכולנו. הדבר המרכזי שאני אומר לכם זה שהבריאות והכלכלה הם בידיים שלנו. וזה הזמן לאחריות, לאחריות אישית, ולערבות הדדית. כי ננצח את הקורונה, אבל רק יחד ננצח את הקורונה.