פירות וירקות מישראל ימכרו בשוק הקמעונאי
המרכזי בדובאי
המסחר בין
ישראל ודובאי מתהדק: הושק שיתוף הפעולה בין כרמל-אגרקסקו ובין מדינות המפרץ
כרמל-אגרקסקו תאפשר לחקלאים
ישראלים לבצע יצוא תוצרת חקלאית לדובאי ולאמירויות לרבות כל הקשור בלוגיסטיקה,
הובלה ומימון # כרמל-אגרקסקו מתכוונת להשקיע בחוות
חקלאיות באיחוד האמירויות תוך שילוב טכנולוגיה חקלאית מתקדמת
פירות וירקות תוצרת ישראל הוצגו
אתמול (שבת, 14/11/2020) מעוטרים בדגל ישראל בטקס רשמי ורם דרג שנערך בשוק
"פרש מרקט" ("FRESH
MARKET")
באזור ראס אל כור בדובאי. האירוע נערך
במרכז הקמעונאי המרכזי של דובאי המהווה מרכז סחר אזורי בו נמכרים מדי יום אלפי טונות של תוצרת מקומית
ומיובאת. בדובאי מציינים כי האירוע מסמן
צעד נוסף בעקבות נורמליזציה של היחסים בין איחוד האמירויות הערביות לישראל.
שיתוף הפעולה הרשמי בין ישראל
ודובאי יאשר יאפשר לחקלאים מישראל לשווק ישירות את תוצרתם לאיחוד האמירויות מחד, ולאיחוד האמירויות להרחיב את מקורות התוצרת החקלאית
המיובאת, מאידך.
האירוע, בו הוצגה התוצרת הישראלית
בדובאי, נערך בהשתתפות שלומי פוגל, יו"ר כרמל-אגרקסו ויואב שור,
מנכ"ל כרמל-אגרקסקו ובהשתתפות בכירים באיחוד האמירויות ובכללם סולטן אחמד בין סוליים, יו"ר ומנכ"ל
DP World; אסה עבדול רחמן אל האשמי, ראש לשכת
אבטחת המזון בלשכת ראש הממשלה; מוחמד אל דהאני, מנהל תחום פיתוח חקלאות ובריאות
במשרד לשינוי אקלים וסביבה (MOCCAE); עאדל סייד אל האשמי, מנהל אזור
דובאי ב- MOCCAE; מוחמד אל מועלם, מנכ"ל DP WORLD באיחוד האמירויות; אחמד מחבוב מוסאביח,
מנכ"ל מכס דובאי; ח'אליד מוחמד שריף אל עוואדי, מנכ"ל מגזר הבריאות,
הבטיחות והסביבה בעיריית דובאי, ובכירים נוספים באיחוד האמירויות הערביות.
שלומי פוגל, יו"ר כרמל
אגרקסקו, אמר באירוע:
"אנו נרגשים להיות חלק מהקשרים ההולכים ומתפתחים בין ישראל לאיחוד האמירויות
ויחד עם עמיתינו בדובאי, אנו מתחילים לראות כיום את 'פירות השלום'. לייצוא של מוצרים חקלאיים
טריים מישראל לאיחוד האמירויות יש יתרון משמעותי בגלל הקרבה הגאוגרפית ומהירות
ההובלה של המוצרים ישירות לשווקים באיחוד האמירויות ומחוצה לה. התוצרת הישראלית הטריה
יכולה להגיע לנקודות המכירה בדובאי מספר שעות בלבד לאחר הקטיף,. החקלאות הישראלית
היא נחשבת למתקדמת מאוד ואנו שמחים ובטוחים שגם הלקוחות והצרכנים במדינות המפרץ ייהנו
מהתוצרת שלנו".
פוגל
הוסיף כי כרמל-אגרקסקו מתכוונת להשקיע בהקמת חוות חקלאיות באיחוד האמירויות תוך
שילוב החידושים האחרונים בטכנולוגיה חקלאית. בנוסף, כרמל-אגרקסקו תאפשר לכל חקלאי ישראלי
שירצה לייצא את תוצרתו לאמירויות לבצע דרכה את ההליך כולו ובכלל זה בדיקה, מימון, הובלה ולוגיסטיקה ומכירה בשוק בדובאי.
תמונות: באדיבות DP WORLD
About Carmel Agrexco:
Carmel Agrexco, owned
by Ampa Group, is an Israeli exporter of agricultural products since
1956.
Working side-by-side
with farmers, Carmel Agrexco helped grow Israel's reputation for agricultural
produce expertise. The international brand name “Carmel” is known for quality
and reliability.
About DP World
We are the leading
provider of worldwide smart end-to-end supply chain logistics, enabling the
flow of trade across the globe. Our comprehensive range of products and
services covers every link of the integrated supply chain – from maritime and
inland terminals to marine services and industrial parks as well as
technology-driven customer solutions.
We deliver these
services through an interconnected global network of 128 business units in 60
countries across six continents, with a significant presence both in
high-growth and mature markets. Wherever we operate, we integrate
sustainability and responsible corporate citizenship into our activities,
striving for a positive contribution to the economies and communities where we
live and work.
Our dedicated, diverse
and professional team of more than 53,000 employees from 131 countries are
committed to delivering unrivalled value to our customers and partners. We do
this by focussing on mutually beneficial relationships – with governments,
shippers, traders, and other stakeholders along the global supply chain –
relationships built on a foundation of mutual trust and enduring partnership.
We think ahead, anticipate change and deploy industry-leading technology to further broaden our digital vision to disrupt world trade and create the smartest, most efficient and innovative solutions, while ensuring a positive
and sustainable impact on
economies, societies and our planet.
פרופ' סיגל סדצקי: רואים ויכוחים בקבינט על עובדות אפידמיולוגיות
אלוף (במיל') דן הראל: אסור להשלים עם תופעות של פקידות המנסה לנהל בפועל
יוסי קוצ'יק: מתקפה משולבת לערעור הדרג המקצועי ברמות שלא ידענו
הדברים נאמרו בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה
הערב (א') נערך כנס "משילות או דמוקרטיה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, בסימן המאבק על האינטרס הציבורי בין נבחרי הציבור והדרג המקצועי בשירות המדינה.
להלן עיקרי הדברים:
פרופ סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "תחום הבריאות מדגיש את המתח שבין כלל השחקנים ומקבלי ההחלטות לבין הצורך בשמירה על היבט מקצועי. הציפייה המוצדקת היא שהחלטות ופעילויות בתחום הבריאות יבוצעו באופן המקצועי ביותר, וזה דורש בין היתר ידע, מומחיות וניסיון. אין עוררין שבתחום הבריאות קיים אינטרס מקצועי מובהק לקיומה של מקצוענות. אז איפה עובר הגבול בין המקצוענות המומחית לבין הערכיות והמדיניות עליה ממונה הדרג הנבחר. לכאורה, על אנשי הבריאות מוטלת החובה להציג 'עובדות' ורמות סיכון לקבלת ההחלטות השונות, ולהשאיר את קביעת המדיניות הערכית בידי מקבלי ההחלטות. כלומר, איש הבריאות צריך לשמש בתור קצין הסיכון הבריאותי. בפועל, מצאתי שהתיחום הזה קשה עד בלתי אפשרי לביצוע.
"מצבי חירום כמו הקורונה מביאים את כל הסוגיות האלה למצב קיצון. אנחנו רואים ויכוחים רבים גם בקבינט על העובדות האפידמיולוגיות. לכך בדיוק התכוונתי מהי יכולת העברת המסרים והבנתם. בעוד שבתאוריה אין עוררין על כך שאנשי המקצוע אמונים על הידע המקצועי, בפועל מתווכחים על העובדות. לכך יש השפעה גדולה על הפרט, שכן לניתוח השונה של הסיכונים ישנן משמעויות פרקטיות שונות. לפעמים נדמה שהוויכוח על העובדות, שזה הידע והמקצועיות, מחליף את הדיון על האינטרסים השונים. זו נקודה בה קשה מאד לקבוע את הגבול בין המקצועיות לבין המשילות. כך, לדוגמה, התקיים דיון על האם תלמידים מדבקים, האם תהיה תמותה בגל השני או האם זה וירוס שיש לפחד ממנו. הנקודות האלה עלולות להוביל לזילות המקצוע ולפגיעה ישירה באינטרס הציבורי.
על מינוי הפרויקטור: רשמית, השיח היה שמשרד הבריאות הוא קובע המדיניות. אלו הם הפקידים המקצועיים שאמורים לקבוע את המדיניות. למעשה, היוזמה למינוי הפרויקטור הייתה כי המשרד לא מספיק אופרטיבי. אולם הפרויקטורים ששמם עלה על הפרק, הם למעשה קובעי מדיניות שהגיעו להחליף או לעבוד לצד הפקידות המקצועית הקבועה שנבחרה לתפקידה בהליכים שנקבעו באופן מסודר על ידי המדינה.
אלוף (במיל') דן הראל, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון: "בהתנתקות הייתי אלוף פיקוד דרום. אף אחד לא שאל אותי אם אני בעד או נגד, ולא חשבתי שמקומי להביע דעה. הלכתי לבצע. אני יכול להצביע על מס' אנשים מהפוליטיקה שפנו אליי וביקשו שאתפטר כדי להפיל את הכל. אני חשבתי שכמשרת ציבור, חובה לבצע את מה שהמדינה החליטה, ביהמ"ש אישר והכנסת חוקקה.
"בשירות הציבורי קשה מאוד להוציא את ההחלטות לפעול. זה נובע מכך שלאורך שנים סירסו את המשרדים. אסור להשלים עם תופעות של פקידות או שומרי סף שמתוקף זה שיש להם סמכות להרים דגל אדום, מנסים לנהל בפועל תחומים שלמים תוך לקיחת האחריות הניהולית מהמנהל והעברתו לשומר הסף. עלינו להחזיר את המטוטלת למרכז, ושכל אחד יבצע את תפקידו".
יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל רה"מ והממונה על השכר: "יש לנו בעיות תשתית יסודיות בתחום של משילות ודמוקרטיה, והן הולכות ומתעצמות. אני רואה את ההידרדרות ב-25 השנים האחרונות. אנחנו נמצאים כעת בפסגת ההידרדרות הזו, הגענו הכי קרוב לתהום. לאחרונה אנחנו עדים למצב קשה שבו על המצב הנוראי של מערכת פוליטית שכל החלטה אינטר-דיסציפלינרית צריכה לעבור דרך הרבה גורמים פוליטיים. יש מתקפה משולבת ומכוונת לערעור הדרג המקצועי על מנת לערער אותו ולאפשר חופש פעולה לדרג הפוליטי, ברמות שלא ידענו קודם".
ח"כ עמית הלוי, הליכוד: "בקודקוד משולש הרשויות בדמוקרטיה ליברלית, נמצא הציבור. זאת נאורות אמיתית, לתת לציבור לבחור. זאת ועוד, זכותם וחובתם של נבחרי הציבור למנות את הפקידות, וגם לפטר אותם כי הם חושבים שהם לא מממשים את רצון העם. אין מדיניות שהיא לא מבוססת ערכים. בשביל זה יש דמוקרטיה. המחשבה שקבוצה קטנה יכולה לבקש להחליף את רצון העם בבית המשפט, מבקשת למעשה לצמצם או לשנות את צורת המשטר שלנו. זאת לא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה, וזו מחשבה מסוכנת.
"ביום חמישי האחרון, תשעה אנשים בבג"ץ חוקקו מחדש את חוקי היסוד, אחרי שפרופ' ברק לימד אותנו שחוקי היסוד הם בדרגת חוקה. ובזאת פגה לה קדושת חוקי היסוד. באותו היום, בית המשפט מקבל חוות דעת של היועמ"ש שבו הוא כותב שרק בגלל שחוות דעתו היא שראש הממשלה צריך לקבל את ניגוד העניינים, הרי שחוות דעתו זו צריכה להתקבל.
"כעובד ממשלה, אני יכול לומר שחוסר השקיפות בקרב הפקידות חמור הרבה יותר מחוסר השקיפות של הפוליטיקאים. הסכנה האמיתית כאן היא הערעור על הנחות היסוד של הדמוקרטיה - העובדה שאנחנו שוללים את העיקרון המקודש הזה של one man one vote, אזרחי ישראל חשים את זה, חשים שקבוצה קטנה, אוליגרכית מחליטה בשבילם, קובעת בשבילם וזה דבר שאנחנו צריכים לשים לו קו אדום כפוליטקיאים".
עו"ד גיל ברינגר, לשעבר יועץ בכיר לשרת המשפטים: "עלינו לשאול עצמנו עד כמה הפקידות או הדרג המקצועי אמורים להוות איזושהי אלטרנטיבה להחלטות הדרג הפוליטי. זו שאלה שנשאלת בטרם מתקבלת ההחלטה, אבל יש לשאול אותה גם לאחר מכן. האם הדרג המקצועי אמור לנסות ולהציל את המדינה? האם הוא אמור לנסות ולגרום לדרג הפוליטי לקבל את ההחלטה הנכונה בכיפופי ידיים? האם מותר לו לעשות הכל במסגרת החוק כדי להכווין אותנו למקום המדויק לטעמו? חשוב שהדרג המקצועי ישמיע את עמדתו בתוך החדר. לא אהבתי לשמוע שהשר ישראל כ"ץ צועק על פקידות בכירה באוצר, משתיק אותה ומוציא אותם מהחדר. הדברים האלה חייבים להתרחש בחדר. עם זאת, השאלה היא איזה סוג של דיון אנחנו רוצים לאפשר בחדר, ואיך זה נגזר ממה שיקרה מחוץ לחדר.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "היום, כשאומרים משילות, זה הפך בשיח הציבורי לשם קוד לעוד כוח לדרג הפוליטי הנבחר, לרשות המבצעת ולעומד בראשה על חשבון בלמים ומעצורים לדרג של שירות ציבורי, עצמאי וחזק שאמור לאזן אותו. ממצב של יעילות ואפקטיביות, זה הפך לשיח של איפה נמצא הכוח. בסיטואציה הנוכחית שהגענו אליה, חשוב להוסיף לשיח הזה בהקשר של סוגיית הביזור כוחות נוספים, כמו ביזור הכוח לכיוון השלטון המקומי וחיזוק הכנסת. אם אנחנו נשארים בבעיה בינארית של כוח בין דרג מקצועי לדרג פוליטי - המשא שאנו מניחים על כתפיו של הדרג המקצועי כדי להגן על הדמוקרטיה המהותית, כבד מדי".
ד"ר גייל טלשיר, האוניברסיטה העברית: "אנחנו משחקים מחדש במושגי היסוד של התפיסה הדמוקרטית, גם התפיסה הנאו שמרנית וגם התפיסה של הדמוקרטיה הליברלית יוצאות מנקודת המוצא שהפרט נמצא במרכז של התפיסה הדמוקרטית שלנו, אבל יש להם תפיסה מאוד שונה גם של משילות וגם על נראות מרכיבי השלטון. כך, אם תפיסה נאו שמרנית תדגיש את רעיון הפרדת הרשויות, התפיסה של דמוקרטיה ליברלית תראה את האיזונים והבלמים בין הרשויות השונות".
פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אני נגד פסקת ההתגברות, משום שאני מאמין שהמלה האחרונה צריכה להינתן לבתי המשפט ולא לרוב בכנסת, שכן האחרון עלול להשתמש בכוחו לרעה. אולם אני מציע להבחין בין שני סוגי נושאים. כשהנושא המרכזי הוא המרחב הציבורי, זהות המדינה והיחסים בין יהודית לדמוקרטית – בשביל זה יש פוליטיקה, בחירות ורוב בכנסת. בנושאים כאלה, יש מקום לכך שהכנסת תאמר את המילה האחרונה. לעומת זאת, בנושאי זכויות אדם וזכויות מיעוטים, הכנסת היא לא המקום הראוי לקבל החלטות שעלולות לפגוע במיעוט".
פרופ' דני גוטווין, אוניברסיטת חיפה: "אפשר לדבר עד מחר על דמוקרטיה ושוויון, אבל דמוקרטיה עובדת כשאין פערים בלתי אפשריים ברמה הסוציו-אקונומית. זו מתחילה להתפרק כשהפערים האלה לא מאפשרים את יצירת אותו קונצנזוס שמאפשר לדבר על איזושהי קהילה דמוקרטית. קהילה כזו לא מתקיימת במצבי קיצון של פערים גוברים, ואנחנו בישראל ובעולם נמצאים במצב של הגדלת פערים חריפה מאוד. מה ששובר את היכולת לקיים את מערכת המשטר הקודמת, זה התפוררות הבסיס השוויוני או האפשרות להניח שלאנשים יש סיכוי בתוכו".
פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "חלק גדול מהמשבר שאנו חווים מואץ בעקבות התפתחויות טכנולוגיות. ישנה דמוקרטיזציה של המומחיות, בעולם בו לכל אחד יש גישה למידע אינסופי וערך המומחיות יורד. הכנסת במובן מסוים יכולה להיות הפורום המתווך בין היותה פורום ציבורי שקוף שלמומחים יש מקום להביע את דעתם, לבין האחריותיות הפוליטית של נבחרי הציבור. אני חושש שחלק מהמתח שאנו חווים הוא אותה היחלשות משמעותית של הכנסת ביחס לממשלה. אם בעבר הכנסת הייתה גורם מתווך שפיקח על הממשלה, בין היתר באמצעות שיח מומחים שנתן לחברי הכנסת כלים לבקר את מדיניות הממשלה ולהציג שאלות – בעולם בו הממשלה שולטת שליטת יתר בכנסת, המתח חריף עוד יותר. איבדנו סוג של תיבת תמסורת שהייתה יכולה לסייע בפתרון הבעיה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
אנחנו בעיצומו של דיון חשוב ומעמיק בקבינט הקורונה, וזה יימשך עוד שעות, מפני שהנושא מאוד מורכב.
אני רוצה לוודא שאנחנו נמשיך לקבל את ההחלטות הנכונות, בהסכמה רחבה ככל האפשר, כדי לאפשר לנו לפתוח את הכלכלה ואת החינוך מבלי לסכן את החיים והבריאות של אזרחי ישראל.
אנחנו הורדנו את התחלואה לאחת הרמות הנמוכות במערב, ואני לא מתכוון לוותר על זה בהינף יד. אני צריך את שיתוף הפעולה שלכם, אזרחי ישראל.
הממשלה אישרה את הצעתם של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר
לסיוע והעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסים
הצעתם
של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר ישראל כ"ץ כוללת
הקצאה של 40 מיליון שקל לטובת פיתוח פרויקטים מחוללי הכנסות ופרוייקטי תשתית, 10
מיליון שקל לתכנון פיתוח מתחמי מגורים, תשתיות ומוסדות ציבור. כמו כן, כוללת
ההחלטה קידום תכנית להסרת חסמי רגולציה בדיור, תכנון ופיתוח
החלטת
הממשלה מגיעה בהמשך להחלטות ממשלה קודמות
שהכריזו על היישובים הדרוזים והצ'רקסים המפורטים כיישובים בעלי עדיפות לאומית,
ומקצה תקציב בהיקף כולל של כ-50 מיליון שקל בעבור פיתוח, תכנון והשקעות בקרב יישובי
המגזר.
החלטת
הממשלה קובעת כי:
·
יוקצה תקציב פיתוח בהיקף של 40 מיליון
שקל ליישובים הנכללים בהחלטה, שישמשו לפרויקטים מחוללי הכנסות, פרוייקטי תשתית אשר
יהוו פתרון לחסמי דיור, ולכיסוי חלקן של הרשויות בפרוייקטי פיתוח, תשתיות ונגישות.
·
יוקצה תקציב בסך כולל של 10 מיליון שקל בשנת
2020 לטובת תכנון פיתוח מתחמים המיועדים למגורים ושל תשתיות ומוסדות ציבור ברשויות
המדוברות.
·
יגובשו המלצות להסרת חסמי רגולציה
בדיור, בתכנון ובפיתוח בחברה הלא יהודית.
·
גיבוש תכנית לחיזוק השפה העברית בכל
שכבות הגיל, ביישובי התכנית, ע"י משרד החינוך.
אחד
מיעדי התכנית יהיה ללמד את כל המקצועות הריאליים והטכנולוגיים בתיכונים ובחטיבות
הביניים בשפה העברית בהדרגה, בכפוף להעמדת המשאבים הנדרשים במסגרת תכנית רב שנתית
שתובא לאישור הממשלה.
ראש
הממשלה בנימין נתניהו: "יש לנו מחויבות רבה לחברינו בני
העדה הדרוזית והצ'רקסית. היום אנחנו מביאים החלטת ממשלה נוספת לפיתוח ולהעצמה של
יישובים אלה, תוספת של 50 מיליון ש"ח - לתכנון, לפיתוח תשתיות, להרחבת לימוד
העברית ועוד.
במקביל,
אנחנו מנחים את גורמי המקצוע במשרדים השונים להמשיך ולגבש את תכנית החומש".
שר
הביטחון בני גנץ: "האזרחים הדרוזים והצ'רקסים הם
חלק בלתי נפרד מהמדינה, תורמים לה, ומשרתים אותה גם בצבא, אך לא פחות חשוב מכך
במגזר הציבורי, העסקי ובכל שדרות ההנהגה. התמיכה בהם, שגרים כמעט כולם בפריפריה
חשובה מאוד לפיתוח ולהתקדמות של החברה הזו. דווקא בתקופת הקורונה, נעמוד על כך
שהכסף יגיע קודם כל לפיתוח התשתיות ותכנון שיאפשר בנייה, התפתחות וצמיחה".
שר
האוצר ישראל כ"ץ: "בכל תפקיד אותו ביצעתי, פעלתי
לטובת חיבור ושדרוג הפריפריה וכך אפעל גם הפעם לטובת פיתוח הישובים הצ’רקסים
והדרוזים. התקציבים ינותבו לפרוייקטים מחוללי הכנסות, תשתיות, נגישות, פתרונות
לחסמי דיור ועוד. נמשיך לפעול למען בני העדה הדרוזית והצ׳רקסית ולסייע ככל
שיידרש״.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה:
"בימים האחרונים הבאנו שלושה הישגים חשובים למדינת ישראל.
ראשית, אני מביא היום לאשרור הממשלה את ההודעה המשותפת עם ממלכת בחריין על כינון קשרי דיפלומטיה, שלום וידידות בין ישראל לבחריין. כינון יחסי השלום ונורמליזציה עם בחריין, איחוד האמירויות וסודאן מהווים הישג עצום למדינת ישראל.
זוהי תולדה של מאמץ ממושך שהובלנו במשך שנים, מאמץ להרחיב את מעגל השלום, מאמץ להביא שלום אמת, מאמץ להביא שלום תמורת שלום.
אני מבקש להודות שוב לידידינו, הנשיא טראמפ, ולמלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה, ולכל מי שסייעו בגלוי ובסתר למימוש מהלכים היסטוריים אלה.
שנית, בסוף השבוע התבשרנו שחברת דירוג האשראי המובילה בעולם S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על רמתו הגבוהה ללא שום שינוי. מדובר בעוד הישג מרשים, בטח ובטח בתקופת הקורונה, כשדירוג האשראי והתחזיות הכלכליות של מדינות מפותחות כמו בריטניה, קנדה, הונג-קונג, איטליה ומדינות נוספות - ירדו.
זוהי הבעת אמון מרשימה במדיניות הכלכלית שאנו מובילים.
בניגוד למבקרים למיניהם, אנחנו מנהלים היטב את כלכלת ישראל. בתקופת הקורונה זה לא קל, זה קשה, ותמיד אפשר להגיד על נקודה זו או אחרת. אבל בסך הכל, כפי שסוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות מעידות, וזו כבר השנייה, אנחנו מנהלים את זה נכון, ונמשיך לסייע לכל מי שנפגע ממשבר הקורונה.
שלישית, ביום שישי חתמנו עם חברת 'פייזר' על הסכם לקבלת 8 מיליון מנות לחיסונים ל-4 מיליון אזרחי ישראל. אמנם יש עוד עבודה רבה לפנינו, יש עוד מכשולים וזה ייקח זמן - אבל אנחנו יכולים לומר שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה.
אנחנו פועלים במרץ כדי להבטיח שלכל אזרח במדינת ישראל יהיה חיסון ושנקבל את החיסונים יחד עם המדינות המובילות בעולם.
אני מבקש להדגיש כאן: אסור שהכותרות המעודדות על הגעת החיסונים יגרמו לשאננות. זה לא פוטר אותנו מלהמשיך לשמור בקפדנות על הנחיות משרד הבריאות כדי להציל חיים ולשמור על הכלכלה - עד הבאת החיסונים, וגם לאחר מכן".
מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה:
"הבוקר, צה"ל תקף תשתיות ומטרות של החמאס ברצועת עזה. לא נקבל שום התקפות נגד מדינת ישראל ואזרחי ישראל.
אני מזהיר את ארגוני הטרור בעזה, גם בזמן משבר הקורונה - אל תנסו אותנו.
אני אף פעם לא מפרט את התכניות המבצעיות שלנו, אבל אני אומר להם - המחיר של המשך התוקפנות יהיה כבד, כבד מאוד".
עמותת אור ירוק: למעלה מ- 1,800 ילדים נפגעים בכל שנה בממוצע
בתאונות דרכים בתחום העירוני , בירושלים פי שניים מתל אביב
ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "ילדים תמיד יתנהגו כמו ילדים ולכן במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להפסיק להאשים אותם בהיפגעות בתאונות דרכים ולשפר את התשתיות כך שגם אם הילד טעה והתפרץ לכביש ניתן יהיה להציל אותו כאשר הרכב נוסע במהירות נמוכה"
בעשור האחרון (2010-2019) נפגעו 18,235 ילדים בגילאי 0-14 בתאונות דרכים שאירעו בתחום העירוני-ברחובות הערים ובישובים. מדובר בלמעלה מ-1,800 ילדים שנפגעים בכל שנה בממוצע בתחום הערים. מבין הנפגעים בעשור החולף 189 ילדים נהרגו ומעל 1,800 נפצעו באורח קשה. כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המתפרסמים לרגל יום הילד הבינלאומי שמצוין ב-20 בנובמבר.
בירושלים נפגעו פי שניים מאשר בתל אביב-יפו
מנתוני אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס עוד עולה, כי בעשור האחרון נפגעו בתאונות דרכים בירושלים מעל אלפיים ילדים, יותר מכפול מאשר בתל אביב-יפו שבתחומיה נפגעו 852 ילדים בתאונות. העיר השלישית במספר הנפגעים בעשור החולף היא חיפה שבתחומיה נפגעו 832 ילדים בעשר השנים האחרונות. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בירושלים חלקם היחסי של הילדים באוכלוסייה כ-39%; בחיפה ובתל אביב-יפו הילדים הם כחמישית מאוכלוסיית העיר (23% ו-21%, בהתאמה).
בשנת 2019 נפגעו בתאונות דרכים בתחום העירוני 1,619 ילדים, מהם 18 נהרגו ו-168 נפצעו באורח קשה, נתונים כמעט זהים לשנת 2018.
בעשור האחרון נפגעו בכבישי ישראל (עירוני ובין עירוני) קרוב ל-30 אלף ילדים בתאונות דרכים, 318 נהרגו ו-2,283 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נהרגו 34 ילדים בתאונות, שנים יותר מאשר בשנת 2018.
ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הילדים שלנו הם הדבר הכי יקר לנו. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לשמור על החיים שלהם ולכן באותם מקומות שבהם יש ריכוז גבוה של ילדים חייבים לרסן את מהירות נסיעת כלי הרכב. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והרשויות המקומיות חייבים להתקין פסי האטה בסביבת בתי ספר וגנים ציבוריים כדי לצמצם את הסיכון של הילדים להיפגע בתאונות דרכים. ילדים תמיד יתנהגו כמו ילדים ולכן במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להפסיק להאשים אותם בהיפגעות בתאונות דרכים ולשפר את התשתיות כך שגם אם הילד טעה והתפרץ לכביש ניתן יהיה להציל אותו כאשר הרכב נוסע במהירות נמוכה".
בירושלים נפגעו למעלה מפי שניים ילדים בהשוואה לתל אביב
· בירושלים נפגעו 2,074 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם 22 נהרגו ו-300 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 220 ילדים בתאונות דרכים – זאת לעומת 194 שנפגעו בשנה שקדמה לה.
· בתל אביב-יפו נפגעו 852 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם תשעה נהרגו ו-54 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 67 ילדים בתאונות דרכים – זאת לעומת 55 שנפגעו בשנה שקדמה לה.
· בחיפה נפגעו 832 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם חמישה נהרגו ו-52 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 82 ילדים בתאונות דרכים – מדובר בשנה שבה מספר הנפגעים בעיר הגבוה ביותר מזה חמש שנים.
· בבני ברק נפגעו 559 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם ילד אחד נהרג ו-58 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 75 ילדים בתאונות דרכים – מדובר בשנה שבה מספר הנפגעים בעיר הגבוה ביותר בעשור.
· בבאר שבע נפגעו 554 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם ארבעה נהרגו ו-34 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 29 ילדים בתאונות דרכים.
· באשדוד נפגעו 481 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם 36 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 56 ילדים בתאונות דרכים – מדובר בשנה שבה מספר הנפגעים הגבוה ביותר מזה ארבע שנים.
· בנתניה נפגעו 475 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם 27 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 38 ילדים בתאונות דרכים.
· בראשון לציון נפגעו 459 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם ילד אחד נהרג ו-31 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 27 ילדים בתאונות דרכים.
· בחולון נפגעו 443 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), מתוכם ילד אחד נהרג ו-16 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 47 ילדים בתאונות דרכים – מדובר בשנה שבה מספר הנפגעים בעיר הגבוה ביותר מזה חמש שנים.
· באשקלון נפגעו 354 ילדים (0-14) בתאונות דרכים בעשור האחרון (2010-2019), 18 נפצעו קשה. בשנת 2019 נפגעו בעיר 64 ילדים בתאונות דרכים, המספר הגבוה ביותר בעשור האחרון.
באופן קבוע, שיעור הילדים שנהרגים בתאונות דרכים בישראל הוא מהגבוהים מבין מדינות ה-OECD. בהשוואת הנתונים הבין לאומית האחרונה אף נמצא כי ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור הילדים הרוגים מתאונות דרכים מבין מדינות ה-OECD. על פי נתוני עמותת אור ירוק, בכל שנה נהרגים בממוצע כ-32 ילדים (0-14) בתאונות דרכים – כיתת לימוד שלמה.
אוכלוסיית הילדים היא אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בתאונות דרכים. כמעט אחד מכל עשרה הרוגים מתאונות דרכים בשנת 2019 היה ילד מתחת לגיל 14. ילדים הם נמוכים וקשה לראותם מבעד למכוניות, הם פזיזים, לא מודעים לסכנות ולא מכירים את חוקי הכביש ולכן לא ניתן לצפות את התנהגותם. בנוסף, ילדים קטנים לא מחברים את רעש מנוע הרכב לסכנה המתקרבת. רוב הילדים נהרגים כאשר הם הולכים ברגל ולכן, ריסון מיתון התנועה באזורים שבהם יש ריכוז גבוה של ילדים יכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות.
הקורונה במספרים - עפ"י הנתונים הרשמיים של מגן דוד אדום:
מתחילת משבר הקורונה דגמו צוותי מד"א כשני מיליון וחצי בני אדם * בשבוע האחרון לקחו צוותי מגן דוד אדום דגימות מ-114,885 בני אדם
ארגון מגן דוד אדום מפרסם היום (ה') כי מראשית משבר הקורונה, מתאריך 24.2 ועד היום נלקחו ע"י החובשים והפרמדיקים של מד"א 2,458,867 דגימות לנגיף הקורונה. הדגימות בוצעו במהלך שמונת החודשים האחרונה במגוון מוקדים ובפריסה ארצית - בבתי האזרחים, במתחמי היבדק וסע, בבתי אבות ומוסדות סיעודיים, במסגרת פרויקט מגן אבות ואימהות, מוסדות לימוד, ישיבות ועוד.
בשבוע האחרון (5-11.11), בשיתוף משרד הבריאות, פיקוד העורף וקופות החולים, דגמו החובשים והפראמדיקים של מד"א 114,885 בני אדם. 3,668 מהם נדגמו בבתיהם ו- 56,211 בני אדם נדגמו במתחמי היבדק וסע של מגן דוד אדום ופיקוד העורף.
עפ"י הנתונים, החובשים והפראמדיקים של מד"א נטלו מראשית משבר הקורונה דגימות מ- 354,485 בני אדם בבתיהם.
במתחמי היבדק וסע של מד"א ברחבי הארץ שפועלים בשיתוף משרד הבריאות, פיקוד העורף וקופות החולים בוצעו 873,635 בדיקות. במתחמי היבדק וסע בירושלים נדגמו 144,102 בני אדם, 78,330 מתוכם נדגמו במתחם טדי בעיר ו-22,102 בשכונת שייח ג'ראח במזרח העיר. במתחמים בתל אביב נדגמו 94,483 בני אדם, 78,330 מתוכם נדגמו במתחם היבדק וסע בגני יהושע. באשדוד נדגמו 32,444 בני אדם, בנתניה נדגמו 27,379 בני אדם, במתחמים בחיפה נדגמו 27,318 בני אדם, בחדרה נדגמו 25,853 בני אדם, בכפר סבא נדגמו 24,723 בני אדם, בראשון לציון נדגמו 22,261 בני אדם, בבני ברק נדגמו 20,608 בני אדם, בלוד נדגמו 19,395 בני אדם, במתחמים בבאר שבע נדגמו 19,002 בני אדם, באום אל פחם נדגמו 18,673 בני אדם, במודיעין עילית נדגמו 16,074 בני אדם, בפתח תקווה נדגמו 14,785 בני אדם, ברחובות נדגמו 13,895 בני אדם, במודיעין-מכבים-רעות נדגמו 12,735, בקלנסווה נדגמו 10,848 בני אדם ובטירה נדגמו 10,030 בני אדם. על פי הצורך והדרישה מפעיל מגן דוד אדום מתחמים ניידים נוספים ברחבי הארץ.
בימים אלו ממשיך מגן דוד אדום בביצוע בדיקות במתחמי היבדק וסע, בבתי אבות ובמוסדות ברחבי הארץ וגם בבתי המבוטחים של קופות החולים השונות, במידת הצורך.
כמו כן, צוותי מד"א לקחו עד כה דגימות מ-4,960 בני אדם שחזרו מחו"ל בעמדה ייעודית בנמל התעופה בן גוריון
בנוסף, ביצעו פראמדיקים של מד"א כ-3,000 בדיקות לסרולוגיה ואלפי חולים מאומתים הועברו ע"י צוותי מד"א מבתיהם לאשפוז.
גם במוקדי החירום 101 של מד"א ניכרת עליה משמעותית בפניות האזרחים, השבוע התקבלו 11,285 שיחות ביממה, עליה של כ- 190% ביחס ליום שגרה.
לצד ביצוע כשני מיליון וחצי דגימות לקורונה, בשירותי הדם של מד"א ממשיכים בהתרמת פלסמה ממחלימים מקורונה לטובת טיפול בחולים קשים ויצור חיסון פסיבי. עד היום הותרמו 10,842 מנות פלסמה ממחלימים מקורונה מהם ניתנו 3,244 מנות ל-1,622 חולי קורונה במצב בינוני וקשה (2 מנות לכל חולה).
מד"א ממשיך בפעילות של לקיחת דגימות בשיתוף משרד הבריאות, פיקוד העורף וארבעת קופות החולים ומבצע העברות חולים מאומתים לאשפוז וכל זאת בנוסף לפעילות הארגון בשגרה ובחירום.
תגובות
הוסף רשומת תגובה