חדשות

 ירידת מחירים משמעותית לצרכן הישראלי - אושרה "רפורמת הפארם" בכנסת

 

בין המוצרים הנכללים ברפורמה: שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, קרם ידיים, קרם שיער, אפטר-שייב, דאורדורנט ועוד

 

ראש הממשלה, נפתלי בנט: "זהו צעד משמעותי, שהיה צריך להיעשות מזמן, ויביא להקלה דרמטית בייבוא תמרוקים לישראל. נמשיך להוזיל את יוקר המחיה לטובת אזרחי ישראל"

 

- במסגרת הרפורמה יוסרו חסמים רגולטוריים לייבוא תמרוקים ובכך תהליך היבוא הרשמי יהפוך פשוט יותר, יורחב מספר היבואנים הישראלים בתחום בייבוא מקביל ורשמי, ותתאפשר צמיחה של יצרנים ישראלים קטנים ובינוניים

 

- כמו כן, יבוטלו אגרות הייצור והייבוא

 

היום (ה'), 21 באוקטובר 2021, ט"ו בחשון תשפ"ב, אישרה ועדת הכלכלה את "רפורמת הפארם", בהמשך לדיון שקיים אמש (ד׳) ראש הממשלה, נפתלי בנט, עם שר הבריאות, ניצן הורוביץ, יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, סגן השר אביר קארה, ונציגי האוצר ומשרד ראש הממשלה. במסגרת הדיון סוכם להרחיב את "רפורמת הפארם", אשר תובא לאישור בתקציב המדינה הקרוב.

 

הרפורמה, שתיכנס לתוקף בשנה הבאה, כוללת מוצרי צריכה יומיומיים, בהם: שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, קרם ידיים, קרם שיער, אפטר-שייב, דאורדורנט ללא אלומיניום, פודרה דחוסה ועוד.

 

לרפורמה שלושה עקרונות מרכזיים:

 

1. הקלה על יצרנים ישראלים בייצור תמרוקים – ישראל תעבור למודל הייצור האירופאי, במסגרתו: במקום חובת רישיון כללי ותהליך קבלת רישיון תמרוק (שאורך כחמישה חודשים עבור כל סוג תמרוק) המהווים חסם כניסה לשוק - נדרשת הצהרה בלבד על עמידה בתנאי משרד הבריאות.

 

2. הקלה על יבואנים בייבוא רשמי של תמרוקים – במקום תהליך קבלת רישיון לכל סוג תמרוק (למשל, שמפו בריח תפוז), התהליך יהיה בהצהרה בלבד לפי הסטנדרט האירופאי. הקלות אלה יאפשרו לעוד מותגים, כדוגמת מותגי בוטיק ויצרנים קטנים בחו"ל, להגיע לישראל.

 

3. הקלה על יבואנים ביבוא מקביל - כיום רק 2.4% מהתמרוקים המיובאים לישראל מיובאים ביבוא מקביל. הרפורמה תאפשר גמישות בייבוא מקביל לצד שמירה על בטיחות המוצר והגעתו לישראל, מה שיגדיל את מספר היבואנים ומגוון המוצרים המיובאים.

 

בנוסף, אגרות הייצור והייבוא ירדו מכ-1,000 ש"ח לסוג תמרוק בממוצע ל-0 ש"ח עבור כלל היבואנים והיצרנים, מה שיקל בעיקר על יבואנים ויצרנים קטנים ויגדיל את התחרות.

 

השינויים ברפורמת הפארם יחסכו עלויות גבוהות ליבואן, שמושתות ישירות לכיסו של הצרכן, כך שצפויה ירידת מחירים משמעותית בישראל.  בנוסף, יוסרו חסמים רגולטוריים, כך שמספר הגורמים בשוק התמרוקים יורחב. לצד זאת, המעבר לסטנדרט האירופאי יעלה את רמת הבטיחות של המוצרים.

 

ראש הממשלה, שר האוצר ושרת החדשנות סיכמו: סל הטבות משמעותי לקידום ענף ההייטק הישראלי

הממשלה תקדם שלושה תיקוני חקיקה שנועדו לחזק ולקדם את ההייטק הישראלי כמנוע צמיחה מרכזי במשק

משרד האוצר פרסם היום (ד') תזכיר חוק להערות הציבור הכולל שלושה תיקוני חקיקה:

1. "חוק האנג'לים": מתן זיכוי מס למשקיע בחברת הזנק. זאת, בראש ובראשונה על מנת לעודד השקעות בסבבים ראשונים ("pre seed" ו"seed") בחברות הזנק, אשר מאופיינות בסיכון הגבוה ביותר, בכדי להבטיח שיוקמו בישראל חברות שיהוו את עתיד הענף. מטרת ההטבה לעודד השקעה בחברות קטנות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני, אשר לא נהנו מהגאות הנוכחית בענף באותו האופן כמו חברות בוגרות יותר, בין היתר לאור מעבר של קרנות ההון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. זאת, במקביל לכך שעלויות הקמת סטארט-אפ עלו בשנים האחרונות על רקע עליית השכר בענף, מה שמגדיל את סכומי ההשקעה הדרושים לחברות בשלבים אלה.

ההטבה תתבטא במספר מרכיבים ביניהם, הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק (ביטול צורך באישור מקדמי), הרחבת הגדרת ההשקעה להשקעה באמצעות הקצאת מניות, הגבלת ההשקעה המזכה על ידי משקיע לסכום של 3.5 מיליון ש"ח לחברה ושינוי במנגנון אחריות הדיווח. כמו כן, כחלופה למסלול הזיכוי, מוצע לאפשר ליחיד דחייה של תשלום מס על רווח הון על רווח שהופק ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה בחברה בשלבים מוקדמים, במטרה לעודד גורמים מתחום ההייטק בעלי יכולת לתת ערך מוסף לחברה מושא ההשקעה, להחזיר את הכסף לתוך התעשייה בעבור הנבטת חברות חדשות.

2. הכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס: הטבת מס לחברת הייטק אשר רוכשת חברת הייטק אחרת. זאת, על מנת לעודד חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג, להשאיר את הקניין הרוחני בישראל ולהשאיר את ישראל כבסיס החברה המאוחדת. פישוט ההליך הבירוקרטי לשם זכאות להטבה, ובמקביל, על מנת לאפשר צמיחה והתעצמות של חברות הייטק ישראליות מוצע להרחיב את ההטבה גם עבור רכישת חברות הייטק זרות לעידוד הישארות החברות הצומחות בארץ.

3. עידוד הלוואות: פטור ממס למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות. זאת, על מנת לגוון את מקורות המימון העומדים בפני חברות הייטק, ולאפשר לחברות ישראליות לגייס חוב מקומי כחלופי לגיוס חוב בחו"ל או לגייס הון תוך דילול האחזקות של הגורמים הישראלים בחברות, לטובת משקיעים זרים. לפיכך, מוצע להקנות למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית. חברות הייטק ישראליות גדולות, המעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים ומתן הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית, וזאת כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פניה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים.

ראש הממשלה, נפתלי בנט: "חבילת הצעדים נועדה לעודד צמיחה של חברות היי-טק ישראליות באמצעות הסרת חסמים ורגולציה מיותרת. אני מאמין כי צעדים חשובים אלה יקדמו את הסביבה העסקית בענף ויתמכו בשימור מרכז פעילות חברות ההיי-טק הישראליות בארץ כך שימשיכו לפתח את כלכלת ישראל.  ענף ההיי-טק הוא ראש החץ של המשק הישראלי וככזה יש לו תפקיד אסטרטגי. החדשנות הישראלית היא מקור לגאווה לאומית. כראש ממשלת ישראל, וכמי שמכיר את הענף מקרוב, אמשיך לקדם צעדים שיאפשרו לענף להתקדם, ולשמר את ישראל כאומת "הסטארט-אפ".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "לענף ההייטק חשיבות אסטרטגית לאיתנות של כלכלת ישראל, אשר באה לידי ביטוי, ביתר שאת, בשנה וחצי האחרונות. במהלך תקופת הקורונה הענף חווה תמורות משמעותיות אשר הובילו להתבגרות מהירה של החברות בו. החוק נועד לנצל באופן המירבי את הגאות הנוכחית בענף ההייטק לטובת מיצוי הערך הכלכלי הטמון בה".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: ״היום פרסמנו תזכיר חקיקה חשוב שקידמנו בממשלה לטובת תעשיית ההי טק בישראל בערב התקציב.  התיקונים הללו חשובים לתעשיית ההי טק המשגשגת של ישראל, הקטר של המשק בישראל ביציאה ממשבר הקורונה. החקיקה תסיר עוד חסמים לתעשיית ההי טק הישראלית: היא תעודד השקעות בתחום, תעודד הקמה של חברות הי טק חדשות ותתרום להישארותן בישראל. צעד זה מצטרף לשורת צעדים שנקטתי לחיזוק הענף ולהגעה ליעד לאומי של 15 אחוז תעסוקה בהי טק. אני מחויבת להמשיך ולחזק ענף חשוב זה שפועל מול תחרות עולמית קשה ולרתום את השגשוג שלו לטובת הציבור״.