תוך שעות ספורות: הראל חילצה במסוק מבוטחת שהחליקה ונפצעה במהלך טרק בגאורגיה
המבוטחת הועברה לבית חולים מקומי ומצבה טוב מנהלת צוות החילוץ בגאורגיה: "לאורך השנים חווינו לא מעט מקרים, ולצאת מסיטואציה כזאת זה באמת לא ייאמן"
חילוץ גאוגריה קרדיט צילום: Ucha Tsiklauri.
אתמול בצהריים התקבל בחברת הביטוח הראל דיווח על מבוטחת ישראלית שזקוקה לחילוץ רפואי בגאורגיה, לאחר שהחליקה במדרון מושלג ונפצעה במהלך טרק באזור ג'וטה בגובה 3,200 מטר. המבוטחת, בשנות ה-30 לחייה, החליקה והידרדרה כ-300 מטר יום קודם לכן, אולם מכיוון שמדובר באזור ללא קליטה סלולרית ולא היתה כל אפשרות להזעיק עזרה, היא העבירה את הלילה במקום יחד עם בן זוגה. בשעות הבוקר בן הזוג יצא לכיוון הכפר הסמוך ולאחר כהליכה שנמשכה כשעתיים הצליח להזעיק עזרה.
מיד עם קבלת העדכון, צוות החילוץ של הראל RESCUE ONE ביצע הערכת מצב והחליט לשגר למקום מסוק, ועליו מדריך שטח שמכיר היטב את מקום האירוע. הצוות הגיע למקום תוך זמן קצר אולם במקום שררו תנאי מזג אוויר מורכבים – לרבות שלג, ערפל ורוחות – ועל כן נדרש חילוץ מורכב. המסוק הצליח להנחית את צוות החילוץ בסמוך למקום והאירוע הסתיים בהצלחה, המבוטחת פונתה לבית החולים המקומי ומצבה כעת טוב.
גלעד תלם מצוות החילוץ של חברת הביטוח הראל RESCUE ONE מספר כי "מדובר בישראלית שנתקעה באזור הררי ובגובה רב, לאחר שהחליקה בשלג, הידרדרה ונפצעה בראשה. בן זוגה ירד אחריה אך מכיוון שהשמש החלה לשקוע הם קיבלו החלטה נכונה לחכות במקום לבוקר. מהרגע שהוא יצר איתנו קשר ההחלטה להזעיק מסוק חילוץ היתה מהירה מאוד. זה אירוע לא פשוט שממחיש את החשיבות בלהיות מבוטחים בחברה כמו הראל, שהיא חברה מאוד וותיקה, טיפלה במספר רב של אירועי חילוץ מורכבים ויודעת לתפעל אירועים כאלה במהירות, גמישות, מקצועיות ובביטחון".
תלם מוסיף: "האירוע כלל מספר גורמים שהדאיגו אותנו. ראשית, ידענו שיחידת החילוץ המקומית נמצאת במרחק נסיעה של שעתיים מהאזור, ובנוסף יהיה עליהם לבצע הליכה של 5 קילומטרים מהכפר עד למבוטחת וכל זאת עם ציוד– כך שהמשמעות היא שהם יגיעו למקום לקראת החשיכה. בנוסף, אנחנו יודעים שמזג האוויר במקום מאוד הפכפך ועשוי להקשות על החילוץ. והכי חשוב: בן הזוג סיפר כי המבוטחת נפגעה בראשה, וזו פגיעה שאנחנו לא לוקחים לגביה סיכונים. מהיכרותנו עם המקום ועם תנאי מזג האוויר, במקביל להזעקת המסוק דאגנו שיתווסף אליו גם אוצ'ה - מדריך שטח מקומי, שגם מתגורר באזור וישר זיהה מהתמונות היכן המבוטחת נמצאת".
"אוצ'ה מכיר כל סנטימטר באזור, אך מכיוון שמזג האוויר במקום משתנה במהירות, דאגנו שהמסוק ימריא בהקדם", מספרת נזי ספיאשווילי, מנהלת צוות החילוץ המקומי בגאורגיה. "המסוק אסף את בן הזוג אך בינתיים מזג האוויר כבר השתנה ועל ההר שרר לפתע ערפל. היה רגע של חוסר וודאות אבל לכולם היה ברור, כמו תמיד, שלא משאירים את המבוטחת בשטח. הטייס הפעיל שיקול דעת והנחית את אוצ'ה ובן הזוג של המבוטחת במיקום הגבוה ביותר כדי שיוכלו להתקרב אליה, ומיד הביא למקום את צוות המחלצים המקומי מהכפר. אחרי שהמסוק חילץ את המבוטחת נסעתי איתה לבית החולים והיא מרגישה טוב. לאורך השנים חווינו לא מעט מקרים, ולצאת מסיטואציה כזאת בהכרה ובמצב גופני יחסית טוב זה באמת לא ייאמן".
ד"ר טרנטינו: הבמאי והתסריטאי זוכה פרס האוסקר קוונטין טרנטינו, בין מקבלי תואר ד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה העברית
האוניברסיטה העברית בירושלים העניקה היום תואר ד"ר לשם כבוד לשנת 2022 במסגרת מושב חבר הנאמנים ה- 85 של האוניברסיטה, במעמד נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן והרקטור, פרופ' ברק מדינה. בנימוקי הזכייה, כתבה הוועדה: ''סרטיו של קוונטין טרנטינו מאופיינים בסגנונו הייחודי והאייקוני והשפיעו רבות על סצנת הקולנוע העולמית. מר טרנטינו עוסק גם בפילנתרופי ומעניק תמיכה רחבה לשחקנים צעירים וילדים המתמודדים עם מצבים רפואיים קשים. כיום, בעקבות נישואיו לשחקנית והמוזיקאית דניאלה פיק, רואה טרנטינו במדינת ישראל בית ומביע את תמיכתו בה באופן פומבי ברחבי העולם".
קרדיט ברונו שרביט\פרופ' ברק מדינה, טרנטינו, פרופ' אשר כהן
תקציב משרד התיירות לפיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות השנה עומד על כ-300 מיליון ₪
המשרד מזמין רשויות מקומיות וגופים ציבוריים לבקש סיוע בהקמת פרויקטים שיתרמו מהותית לתיירות הנכנסת ולתיירות הפנים
שר התיירות יואל רזבוזוב: "לאחר שנים בלי תקציב מדינה, משרד התיירות מייעד כסף רב להקמה ושדרוג תשתיות התיירות בישראל כולה. תקציב זה יסייע לנו לעמוד ביעד שהצבנו: אירוח 10 מיליון תיירים בשנה עד שנת 2030. תיירים אשר יכניסו עשרות מיליארדי שקלים למשק הישראלי, יספקו פרנסה לישראלים רבים וייצרו מאות מקומות עבודה חדשים, בעיקר בפריפריה.* *יותר תיירים - פחות מיסים. כפי שעשינו במהלך השנה האחרונה, אנו נמשיך להשקיע בתוכניות ארוכות טווח, שיביאו לשיפור המוצר התיירותי שיש לנו פה בישראל, בהגדלת ההיצע המלונאי בשיפור השירות שניתן לתייר ולירידת המחירים של חופשה בישראל. כי חופשה היא לא לעשירים בלבד".
מנכ"ל משרד התיירות דני שחר: "הנוהל שאנחנו מפרסמים כאן, הוא פרי עבודה מאומצת, שכללה דיונים רבים והתייעצויות על התנאים ותעדוף הפרויקטים, שיתנו את התוצאה האופטימלית והאפקטיבית ביותר, בהתאם ליעדים ולמטרות שהציב שר התיירות יואל רזבוזוב. אני מזמין רשויות וגופים ציבוריים להגיש בקשות לסיוע בהקמת פרויקטים מחוללי שינוי, שיש להם תרומה מהותית לתיירות הנכנסת ולתיירות הפנים. אני מודה לשר על האמון שנתן בי לתכנון ולביצוע תכנית זו".
משרד התיירות מפרסם היום את מדיניות המשרד להשקעה בתשתיות תיירותיות ציבוריות, לרבות קביעת אמות מידה למיון ודירוג פרויקטים פוטנציאליים לצורך בחירה ותעדוף במסגרת התקציב הקיים, קביעת שיעור השתתפות המשרד ושיעור השתתפות השותפים – רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים בפרויקטים המתוכננים, וקביעת המימון והאחריות לתחזוקתם. תקציב הפיתוח לשנת 2022 צפוי לעמוד על כ-300 מיליון ₪, וממנו יתוקצבו פרויקטים, בין היתר ב"ערי הליבה" התיירותיות ותינתן קדימות לפרויקטים הנובעים מהחלטות ממשלה.
מדיניות הסיוע היא:
· הקמת תשתית תיירותית ציבורית תומכת סביב מתקני אכסון ונקודות לינה תיירותיים קיימים, לרבות מתקנים הנמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים.
· פיתוח תשתית תיירותית לתיירות החרדית - התאמת התוכן לצרכי המגזר בדגש על תיירות נכנסת, ערכים היסטוריים ויהודיים.
· שבילי אופניים – התמקדות בפיתוח שבילי אופניים באזור המדברי. באזורים אחרים ההתמקדות תהיה ביצירת רצף וקישור בין שבילים קיימים, במוקדי תיירות בעלי פוטנציאל לשימוש נרחב באופניים. לא יתוקצבו שבילי אופניים במרקם עירוני.
· פיתוח תשתית תיירותית בצירי תנועה תיירותיים מרכזיים לרבות: ירושלים – ים המלח, ירושלים -גוש עציון– בית לחם.
· תיירות יין – המשך קידום תשתית שילוט, מיתוג והכוונה ליצירת רצף תוכני למכלול אתרים הקשורים בתיירות היין.
· פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות בסמוך לשביל ישראל במוקדי תיירות והכשרת תשתיות ציבוריות תומכות מתקני לינה בסמוך לשביל, במסגרת החלטת ממשלה מיום 21.11.2017.
שיעור השתתפות משרד התיירות בפרויקטים וכן שיעור ההשתתפות המינימלי הנדרש מהרשות אינם אחידים ונקבעים בעיקר בהתאם לחוסנה הכלכלי של הרשות. זאת, בהתבסס על אינדקס פיננסי המחושב על פי ציון הרשות ב"מדד האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות" שמפרסם משרד הפנים.
אמות המידה לדירוג פרויקטים לפיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות כוללות: תרומה לתיירות נכנסת, יכולת תחזוקת הפרויקט, התאמה למדיניות הממשלה והמשרד, תרומה לפיתוח כלכלי של האזור, קיום אתר תיירות או אכסון מלונאי בקרבת הפרויקט ותרומה לתיירות פנים.
ככלל, משרד התיירות מבצע את העבודות באמצעות החברות הממשלתיות שלו: החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), החברה לפיתוח עכו העתיקה (חל"פ עכו) והחברה להגנות ים המלח (חל"י), למעט אם אושר ביצוע על ידי גוף אחר שיבחר. הגופים שיקבלו את הסיוע יהיו האחראים הבלעדיים על תחזוקת הפרויקט, ויידרשו לבצע על חשבונם את כל הנדרש לשם אחזקתו השוטפת והרציפה של הפרויקט לאחר השלמתו.
את הבקשות יש להגיש עד 14.7.2022.
קישור לחוזר מנכ"ל: https://www.gov.il/he/
זיהום האוויר באזור התחנה המרכזית בתל-אביב הוא גבוה ונרשמות חריגות במקום מהתקנות, כתוצאה מפליטות משמעותיות של כלי רכב דיזל – אוטובוסים בעיקר ומוניות שירות, הפולטים חלקיקים ותחמוצות חנקן. חלקיקי דיזל הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטנים ודאיים לאדם.
לאור זאת, ומכיוון שהצעדים שננקטו עד כה על-ידי עיריית תל-אביב ומשרד התחבורה לא צפויים להערכת גורמי המקצוע במשרד להפחית את זיהום האוויר ולהביא לסיום החריגות והערכים הגבוהים, שקלה בחודשים האחרונים השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, את האפשרות להכריז על אזור התחנה המרכזית כאזור נפגע זיהום אוויר, לפי הסמכות הקבועה בחוק אוויר נקי.
השרה ערכה מספר דיונים עם גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה וכן עם הגורמים הרלבנטיים במשרד התחבורה ובעירייה, ואף קיבלה מסמך מהעירייה הכולל מידע בדבר צעדים שיש כוונה לנקוט לשם צמצום זיהום האוויר. ואולם מסמך זה לא כלל תוכנית מחייבת ומפורטת, ולא היה בו כדי לשכנע את השרה כי יש מקום להימנע מהכרזה לפי חוק אוויר נקי.
משום כך, השרה פנתה היום (ג') לשרת התחבורה, מרב מיכאלי ולראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, וציינה כי "נכון לעת הזאת, ובהינתן מכלול השיקולים הצריכים לעניין, בכוונתי להכריז על התחנה המרכזית כעל אזור נפגע זיהום אוויר, על כל המשתמע מכך בהתאם לחוק אוויר נקי, אלא אם תוצג תכנית מפורטת כאמור לעיל ובצידה מחויבות ברורה ליישומה, כמו גם שאבני הדרך אכן יישומו בלוחות הזמנים הקבועים בתוכנית".
השרה זנדברג מציעה התבססות על תוכנית שנכתבה על-ידי הדרג המקצועי במשרד התחבורה והועברה למשרד להגנת הסביבה, הכוללת פעולות לטווח קצר, שיש בהן גם לדעת גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, כדי להביא לשיפור משמעותי באיכות האוויר באזור התחנה המרכזית, וכן פעולות לטווח ארוך, שסופן בפינוי מלא של התחנה.
"תוכנית זו מחייבת פירוט נוסף וכן מחויבות ברורה של הצדדים הנוגעים לעניין – משרד התחבורה ועיריית תל אביב - להביא למימושה", ציינה השרה. בין היתר, היא דורשת מהגורמים לקבוע אבני דרך מפורטות וישימות להגעה ליעדים המצוינים בתוכנית, לרבות מתווה לחשמול התחבורה העוברת בסביבת התחנה; תוכנית ברורה למסופים חלופיים והיקף התחבורה בהם; קביעת הגורמים האחראים ליישום כל אחד מהשלבים; לוח זמנים ברור ופירוט התקציבים הנדרשים ומקורם.
השרה להגנת הסביבה הבהירה כי על התוכנית המפורטת והמחויבת להגיע בהקדם, שאם לא כן – היא תשתמש בסמכותה ותכריז על אזור התחנה המרכזית כנפגע זיהום אוויר. "אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ואני עומדים לרשותכם לצורך שיתוף פעולה בהגעה לתוצאה הרצויה - סביבתית, תחבורתית ועירונית", ציינה.
למכתבה של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ולחוות דעת מקצועית של ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר, מנהלת
מערך ניטור אוויר ארצי במשרד להגנת הסביבה: https://bit.ly/3xjRbqw
כנגד כל הסיכויים
לפני כשנה התקבל במוקד 101 של מד"א דיווח על גבר מחוסר הכרה שעובר אירוע מוחי. צוות האמבולנס עם חובשים של מד"א אפרת בן זקן ועידן בן שלוש וצוות הניידת טיפול נמרץ - הפראמדיק של מד"א יצחק נויגרשל, שקד רונטל וגיא גנור והחובש נתנאל איתן הגיעו במהירות למקום וראו את אבי (47) שכוב על הרצפה כשהוא מחוסר הכרה. הם החלו בטיפול רפואי ראשוני מציל חיים במהלכו הבינו שמצבו של אבי דורש טיפול מתקדם ולאחר תאומים פינו אותו לבי״ח שמיר-אסף הרופא.
כשהגיעו לבית החולים החלו הרופאים לטפל באבי נמרצות אך העריכו שמכאן הוא לא ישרוד - והודיעו על כך לאשתו. אבי שכב שבועיים בטיפול נמרץ כשלפתע פתאום התעורר. מאז הוא עבר שיקום ארוך שהסתיים לפני כחודשיים. אבי החליט לערוך אירוע הוקרה לצוות של מד"א לאחר שהבין שהטיפול הראשוני שהעניקו לו בדרך וההחלטות שקיימו - הצילו את חייו.
אבי דני: ״נתנו לי סיכויים נמוכים לחיות, וחשבו שלא אחזיק עד הבוקר. דימום בראש - מפרצת זה ממש לא צחוק. ערב ההוקרה הזמנתי את צוות מד"א שטיפל בי כי אני מוקיר להם תודה גדולה, וכשהגיעו - התרגשתי מאוד לראות אותם, בלעדיהם אני לא יודע איפה הייתי. זה שהחליטו לקחת אותי לבי״ח ספציפי - כי זיהו שאזדקק למכשור מיוחד, זה מה שהציל את החיים שלי.״
הפראמדיקים של מד"א גיא גנור ויצחק נויגרשל סיפרו: ״קיבלנו את ההזמנה לערב ההוקרה והתרגשנו מאוד לראות את אבי עומד על הרגליים. לפני שנה הוא היה בין חיים למוות ואנחנו גאים בו על הדרך שהוא עבר. כשהגענו למקום ראינו את אבי מחוסר הכרה על הרצפה. הסימנים הראשונים הראו שמדובר ככל הנראה באירוע מוחי. הענקנו טיפול רפואי והתחלנו בפינוי לניידת טיפול נמרץ כשהבנו שהטיפול בבית החולים יצריך מכשור מיוחד. תוך כדי הפינוי המשכנו לתת לאבי תרופות שיטפלו בסימפטומים שהיו לו. כשהגענו לבית החולים ולאחר שבדקו אותו הרופאים - הבנו שסיכויי ההישרדות שלו היו נמוכים מאוד ועם זאת - הטיפול שהענקנו נתן את הבסיס המלא ואפשר את התרחיש הנדיר הזה - שאבי יתעורר. כל הסיפור הזה הוא נס רפואי. זה רק יכול ללמד שאסור לוותר אף פעם.״
אבי דני וצוות מדא שהציל את חייו - צילום קוסנטנין גרוסמן 1.5.22.
כ-700 ילדים ובני נוער נפגעו בתאונות דרכים בערים בחופש הגדול בשנה שעברה, בירושלים כמעט פי שניים יותר מתל אביב-יפו
עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "בשילוב כוחות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשטרה והרשויות המקומיות נוכל כולנו לעבור את החופש בשלום ולוודא שהילדים חוזרים בריאים ושלמים אל ספסל הלימודים"
על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס בתחום העירוני, נפגעו 693 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחודשי החופש הגדול הקודם (יוני-אוגוסט) שנת 2021, מתוכם שישה נהרגו ו-109 נפצעו באורח קשה. מדובר בעליה של 12% לעומת מספר הנפגעים בשנת 2020 – 618 ילדים ובני נוער.
· מקור: למ"ס
עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "ילדים ובני נוער מצויים בסיכון להיפגע בתאונות דרכים במיוחד בחודשי הקיץ ובחופש הגדול מאחר והם נמצאים מחוץ למסגרות ומבלים שעות רבות בגני השעשועים, בפארקים וברחובות הערים. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וברשויות המקומיות חייבים להגביר את ההסברה כבר עכשיו ולהעלות את המודעות לסכנות האורבות לילדים בחודשי הקיץ. יש להגביר את המודעות בעיקר בנושאים כמו חציה בטוחה של הכביש, רכיבה בטוחה על אופניים וחגירת חגורות בטיחות ברכב. חייבים לרסן את מהירות נסיעת כלי הרכב ולהתקין פסי האטה באזורים בהם יש ריכוז גבוה של ילדים. בשילוב כוחות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשטרה והרשויות המקומיות נוכל כולנו לעבור את החופש בשלום ולוודא שהילדים חוזרים בריאים ושלמים אל ספסל הלימודים".
בחופש הגדול נמצאים תלמידים וילדים רבים ללא מסגרות, משחקים בחוץ, מבלים בבריכה, בים, בטיולים ומשוטטים ברחובות, מצב זה הופך אותם לחשופים ופגיעים יותר לסכנות בכבישים. מדי שנה נפגעים בחודשי החופש הגדול בממוצע 830 ילדים ובני נוער בתאונות דרכים בתחום העירוני. נתון קשה זה מבטא את הסכנות בדרכים אליהן חשופים אותם ילדים ונערים (גילאי 0-19) בחודשים שאמורים להיות עבורם המהנים ביותר בשנה.
מן הנתונים עוד עולה כי בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בתאונות דרכים בתחומי הערים והישובים 8,343 ילדים ובני נוער בחודשי החופש הגדול (יוני-אוגוסט), מתוכם 77 ילדים נהרגו ו-867 נפצעו באורח קשה.
בירושלים נפגעו בתאונות דרכים קרוב לאלף ילדים ובני נוער במהלך שלושת חודשי החופש הגדול בעשור האחרון, והיא העיר בה מספר הנפגעים הגבוה ביותר. בתל אביב-יפו נפגעו בשנים אלו כמחצית בהשוואה לירושלים – 534 ילדים ובני נוער.
ברחבי ישראל נפגעו בשנת 2021 בחודשי החופש הגדול 1,222 ילדים ובני נוער בתאונות דרכים, מהם 17 נהרגו ו-142 נפצעו באורח קשה.
בירושלים כמעט כפול נפגעים מאשר בתל אביב-יפו
· בירושלים נפגעו 985 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021), מהם תשעה נהרגו. בחודשי החופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 83 ילדים ונערים.
· בתל אביב-יפו נפגעו 534 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021), מהם שלושה נהרגו. בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 66 ילדים ונערים, מדובר במספר הנפגעים הגבוה בעיר זה שמונה שנים.
· בחיפה נפגעו 374 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021), מהם שניים נהרגו. בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 30 ילדים ונערים.
· בבאר שבע נפגעו 259 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021), מהם ילד אחד נהרג. בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 23 ילדים ונערים, מדובר במספר הנפגעים הגבוה בעיר זה ארבע שנים.
· בראשון לציון נפגעו 206 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021), מהם אחד נהרג. בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר שמונה ילדים ונערים.
· בפתח תקווה נפגעו 243 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021). בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 25 ילדים ונערים, מדובר בעליה בהשוואה לשנה שקדמה לה שבמהלכה נפגעו בעיר 16 ילדים ובני נוער.
· בנתניה נפגעו 212 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021). בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 17 ילדים ונערים.
· באשדוד נפגעו 206 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021), מהם ילד אחד נהרג. בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 14 ילדים ונערים.
· בחולון נפגעו 199 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים בחופש הגדול בעשור האחרון (2012-2021). בחופש הגדול הקודם (שנת 2021) נפגעו בעיר 18 ילדים ונערים.
נתונים מרכזיים מדוח שהופק באור ירוק בשנת 2021:
· 17 ילדים ובני נוער (0-19) נהרגים בתאונות דרכים בחודשי הקיץ והחופש הגדול (יוני עד אוגוסט) בממוצע – יותר מהרוג אחד בכל שבוע בממוצע.
· 16 ילדים ובני נוער נפגעים בכל יום בממוצע בתאונות דרכים בחודשי הקיץ והחופש הגדול.
· רוב הילדים ובני הנוער נהרגים כנוסעים ברכב (37%) וכהולכי רגל (33%).
· הילדים ובני הנוער בחברה הערבית נהרגים בשיעור כפול מחלקם באוכלוסייה.
· 5,231 ילדים ובני נוער נפגעים בממוצע בכל חודש אוגוסט – הכי הרבה מכל חודשי השנה.
· ימי חמישי - המסוכנים ביותר.
· שעות אחר הצהריים הן השעות המסוכנת.
· רוב הילדים ובני הנוער נפגעים בתחום העירוני.
· מעל 1,000 ילדים ובני נוער אושפזו בשנים האחרונות לאחר תאונת אופניים או קורקינטים חשמליים (שנה מלאה).
תגובות
הוסף רשומת תגובה