עליה של 2.6% בשיעור הזכאות
לבגרות
השנה, יצאה לדרך רפורמת הבגרויות במקצועות
המח"ר:
היסטוריה, תנ"ך, ספרות ואזרחות – היא תשנה את
מתכונת ההבחנות
שרת
החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: ״התמונה החינוכית מאפשרת לנו ללמוד על רמת
ההישגים והמיפוי בשטח, מחדדת לנו כמערכת חינוך היכן יש לחזק ולפעול לצמצום פערים
ומניעת נשירה, וכן לטפל באופן ממוקד במקומות הנדרשים.
בתי
הספר הינם בתי חינוך ולכן, לצד החשיבות בקידום ההישגים הלימודיים והמצוינות, עליהם
להקנות לבוגריהם סביבה מוגנת, ערכים, מיומנויות רלוונטיות וכלים לחיים. הרפורמות
והתוכניות שיוצאות לדרך בשנת הלימודים הקרובה יסייעו בהשגת יעדים אלה בשנים
הקרובות.
אני
מברכת את כל העוסקים במלאכת החינוך. אתגרים רבים עוד לפנינו, ובעבודה נכונה אני
בטוחה כי נוכל להם יחד.״
מנכ"לית
המשרד, הגב' דלית שטאובר: "הישגים בחינוך אינם מטה של קסם, הם כרוכים בעבודה
מורכבת ומפרכת, באורך רוח ובאמונה יוקדת. אני מברכת את צוותי החינוך על ההישגים
החינוכיים והערכיים שהם רשמו. הם עמלו, השקיעו, התמידו, גילו נחישות ואמונה ביכולת
של כל תלמידה ותלמיד לממש את מיטב הכישורים שיש בהם. היום הם קוצרים את פרי עמלם.
אני מאחלת לאנשי החינוך המופלאים שלנו שנת לימודים פורייה ומוצלחת ושנה
טובה".
****
משרד
החינוך מפרסם היום (א') את נתוני "התמונה החינוכית" של החטיבה
העליונה לשנת הלימודים תשפ"א. התמונה לשנה זו כוללת 10 מדדים המאוגדים ב- 3
אשכולות: 1. למידה והישגים 2. ערכים 3. התמדה ונשירה.
מדדים
אלה אינם כוללים את מדדי האקלים הבית ספרי כפי שהיו בתמונה החינוכית של שנים עברו,
וזאת בשל אילוצי הקורונה. נתוני האקלים העדכניים (תשפ"ב) יפורסמו בקרוב.
למגוון
המדדים חשיבות רבה, שכן יש בהם כדי לתת מבט רחב על מערכת החינוך, ולשקף את העשייה
החינוכית המאומצת, הרבה והמגוונת של צוותי החינוך בבתי הספר לאורך כל השנה.
כמו-כן,
ההישגים של "התמונה החינוכית" לשנת הלימודים תשפ"א משקפים את
השינויים שנכנסו במתכונת בחינות הבגרות על רקע התפרצות נגיף הקורונה. לנוכח מציאות
מורכבת זו נקבעו התאמות אשר כללו: צמצום ומיקוד של חומר הלימוד ותוספות של מועדי
הבחנות.
השנה
יצאה לדרך הרפורמה בבגרויות במקצועות המח"ר (מורשת, חברה ורוח), והחל משנת
הלימודים תשפ"ה (2025) מתכונת ההבחנות בבגרות תעבור שינויים. לאור זאת, התלמידים
יבצעו עבודת חקר במקצועות היסטוריה, תנ"ך, ספרות ואזרחות. בתום הגשת העבודה
התלמידים ייבחנו על ידי בוחן חיצוני והציון תעודת הבגרות יהיה ציון חיצוני.
העבודה
תאפשר לבוגרים להביא לידי ביטוי בכתב ובעל פה מיומנויות אקדמיות שהם רכשו, הכוללות
בין היתר: יכולת לשאול שאלות חקר, איסוף ומיזוג מידע, תוך הצגה של חשיבה מסדר
גבוה, יכולת ניתוח ושיפוט ועבודה בצוות. הבוגרים יישארו עם חוויה עמוקה ומשמעותית
של למידה ותודעה שתעצב את דמותם לאורך כל שנותיהם. הידע והמיומנויות
שירכשו
ישרתו אותם בהמשך דרכם בהשכלה הגבוהה, בשוק התעסוקה המשתנה ולאורך כל תחנות חייהם.
אשכול למידה
והישגים
·
שיעור
הזכאות לתעודת בגרות מקרב מהלומדים ב-י”ב עמד בשנת הלימודים תשפ"א עלה ב-
2.6% ושיעור הזכאים הכולל עומד כעת על 76% לעומת 73.4% בשנת הלימודים תש"ף.
שיעור הזכאות לפי מגזרים
· במגזר היהודי: 77.8% זכאים לבגרות (עלייה של 2% -
תש"ף: 75.8%)
· מגזר ערבי (ללא מזרח ירושלים): 74.5% זכאים לבגרות
(עלייה של 5.1%, תש"ף: 69.4%)
· במגזר הדרוזי: 91.3% זכאים לבגרות (עלייה של 2.1%, תש"ף: 89.2%)
· מגזר בדואי בנגב: 60.4% זכאים לבגרות (עלייה של 2.3% -
תש"ף: 58.1%)
שיעור הזכאות לפי פיקוח במגזר היהודי
· בפיקוח הממלכתי: 86.3% זכאים לבגרות (עלייה של 2.4% -
תש"ף: 83.9%)
· בפיקוח ממלכתי דתי: 87.7% זכאים לבגרות (עלייה של 1.8%
- תש"ף:85.9%)
· בפיקוח החרדי: 26.2% זכאים לבגרות (עלייה של 2.2% -
תש"ף:24%)
זכאות לפי מגדר
· בנות: 76.6% זכאיות לבגרות (עלייה של 1.6% - תש"ף:75%)
· בנים 75.3%
זכאים לבגרות (עלייה של 3.7% - תש"ף:71.6%)
איכות התעודה
·
שיעור
הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב: 13.3% (עלייה של 2.5% -
תש"ף:10.8%)
·
שיעור
הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 4
יח״ל: 19.9% (ירידה של 0.2% - תש"ף:20.1%)
·
שיעור
הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 5 יח״ל: 16.6% (עלייה של 1% -
תש"ף:15.6%)
·
שיעור
הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 4
יח״ל: 21.6% (ירידה של 0.7% - תש"ף: 22.3%)
·
שיעור
הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 5 יח״ל: 42.9% (עלייה
של 1.4% - תש"ף: 41.5%)
·
מדד
טוהר בחינות (אחוז מחברות בחינה פסולות): 0.8% (ירידה של 0.2% - תש"ף:
1%)
·
מדד
אירועי שק"ד (פער בין הציון הבית ספרי לציון של הבחינה החיצונית): 0.6%
(ירידה של 0.3% - תש"ף: 0.9%)
אשכול
התמדה ונשירה
·
שיעור
ההתמדה: 80.6% (עלייה של 0.4% - תש"ף:80.2%)
·
שיעור
הנשירה: 1% (עלייה של 0.4% - תש"ף: 0.6%)
הסמכות
טכנולוגיות בקרב תלמידי י"ב
·
שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות: 70.9% (עלייה
של 5.8% - תש"ף: 65.1%)
·
שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ולתעודות בגרות והסמכה
המאפשרת לימודי טכנאים והנדסאים: 56% (עלייה של 6.7% - תש"ף:49.3%)
·
שיעור הזכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית מצטיינת - עם אנגלית
ומתמטיקה מורחב: 12.3% (עלייה של 1.8% - תש"ף: 10.5%)
נשיא המדינה אירח את טקס ההכרזה על מתן מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע
נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח היום, יום ראשון, ט"ו באלול, 11 בספטמבר, את טקס ההכרזה על מתן מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע. המענקים נועדו לממן מספר קטן של חוקרים מעולים בכל תחומי הדעת בהתבסס על הצלחתם בעבר ועל כיוונם המחקרי העתידי.
עוד השתתפו באירוע פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הישראלית למדעים ויו"ר הקרן הלאומית למדע; פרופ' דניאל זייפמן יו"ר מועצת הקרן, פרופ' הלגה נובוטני, ראש הוועדה המדעית המייעצת הבינלאומית ופרופ' יוסי מקורי, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב.
נשיא המדינה פתח את דבריו ואמר: "התכנסנו כאן על מנת לברך את זוכי המענקים למחקרים פורצי דרך של הקרן הלאומית למדע. אך עוד יותר מכך, אנו ניצבים כאן על מנת להפגין את תמיכתנו הממשית במסעם הארוך, והכמעט בלתי-נתפס, אל תוך עתידנו." הנשיא המשיך: "מה שהנשים והגברים הללו השיגו—אגב שנים של התמודדות עם נתונים ופיענוח של ההיסטוריה, החברה, והטבע; של התנגדות מצד עמיתיהם ומשפחותיהם; של התגברות על מכשולים רבים וספקות עצמיים; של כישלונות וטעויות, לכאורה—בקיצור, מה שהחוקרים הללו עשו ישנה את חיינו."
הנשיא סיכם ואמר: "זוכי המענקים היום, ביחד עם זוכי מענקים אחרים מהקרן הלאומית למדע, מייצגים את המיטב של המחקר המדעי. הודות לקרן הלאומית למדע, החוקרים הישראלים ממשיכים לעמוד בחזית פריצות-הדרך אשר משפרות את בריאות האדם, תורמות לבניית חברות מכילות ומשגשגות, ומעמיקות את הבנתנו את קיומנו. הקרן הלאומית למדע גם תורמת למחקר של אולי האתגר הגדול מכולם: משבר האקלים. וכפי שהסכמי אברהם הראו, למדע יש את הכוח לקרב בין אנשים, באופן חוצה-גבולות ואמונות, ובכך להמחיש שוב את החיוניות של שיתוף הפעולה האזורי החדש."
מקבלי המענקים לשנת 2022 ע"פ סדר אלפביתי:
• פרופ' קרן אברהם (אוניברסיטת תל אביב): לקידום מחקר לטיפול בחרשות.
• פרופ' אלישבע באומגרטן (האוניברסיטה העברית): לקידום מחקר על תולדות יהודיי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15.
• פרופ' חגי ברגמן (האוניברסיטה העברית): לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מלחות ניורולוגיות, כגון פרקינסון.
• פרופ' גלעד הרן (מכון ויצמן למדע): לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים.
• פרופ' דן יקיר (מכון ויצמן למדע): לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים.
• פרופ' אריאל כנפו-נעם (האוניברסיטה העברית): לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים.
• פרופ' אילן מרק (הטכניון): לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
• פרופ' טובה מילוא (אוניברסיטת תל אביב): לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה.
• פרופ' מאיר שחר (אוניברסיטת תל אביב): לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין.
• פרופ' רותם שורק (מכון ויצמן למדע): למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד ווירוסים.
• פרופ' עמוס תנאי (מכון ויצמן למדע): לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
קרדיט צילום: עמוס בן גרשום/ לע״מ
תגובות
הוסף רשומת תגובה