חדשות

 הצהרת נשיא המדינה בסיום פגישתו עם נשיא ארצות הברית ג׳ו ביידן

 

בתום פגישתם האישית בין שני הנשיאים, התקיימה פגישה בילטרלית בנוכחות שתי המשלחות, ולאחר מכן נשיא המדינה נשא הצהרה לתקשורת.

 

נשיא המדינה יצחק הרצוג בפתח הצהרתו: "אני אזכיר לכם סיפור, כשביידן נחת בביקורו בישראל ביולי שעבר, כשהוא יורד ממטוס ה'האייר-פורס 1' בישראל, הוא צעק בקול רם לעברי כשחיכיתי לו על קצה השטיח האדום "I'm home" - זו בעצם ההרגשה שהוא נתן גם לי; אוהב ישראל, רודף שלום ותומך בביטחונה. הדבר המרשים היה שהרגשתי שהקשר העמוק בין הרבה מן היושבים בבית הזה לאורך ההיסטוריה, ובין הרבה מן היושבים בבית הנבחרים לאורך ההיסטוריה, בין העם האמריקני למדינת ישראל במלוא 75 שנה למדינה- זה קשר משפחתי. אלה לא יחסים רגילים בין ארה"ב למדינות שחשובות לה, אלא יחסים שיש בהם אלמנטיים משפחתיים עמוקים מאוד, ועל כן גם הדאגה ההדדית למה שקורה בארה"ב ובוודאי למה שקורה בישראל. השיחה נסבה על נושאים אזוריים - על האיום האיראני, על מה שקורה עם החיזבאללה בלבנון, אבל גם על מה שקורה בישראל. אנחנו צריכים להבין ולכבד זאת, שכאשר הנשיא, נשיא המעצמה הגדולה ביותר בתבל שואל שאלות ומתעניין כפי שהיה לו בשיחתו עם ראש הממשלה אתמול, זה לא כדי לקטר, זה לא כדי להרגיז - זה מתוך דאגה עמוקה של הרבה מן הידידים שלנו, וזה עוד שיקול בצורך שלנו כאומה ברגעים אלו ממש, להגיע ככל שניתן להבנות, להסכמות, לדו-שיח, לנוסחאות - בסופו של דבר ישראל חשובה מאוד לעולם, חשובה מאוד לאזור, וחשובה מאוד לארה"ב. וזה גם צריך להיות שיקול נוסף לאחים ולאחיות שלנו במדינת ישראל״.

קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה מבצעת: קצב התשלומים מתחילת השנה גבוה פי שניים מהממוצע השנתי; השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: המטרה שלנו היא שכל כספי הקרן יושקעו בבניית מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת, למען התושבים"

 

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בדיון בכנסת ביום הסביבה, בנושא קרן הניקיון: "ישראל לא במקום שהיא צריכה להיות בו, ושאליו היא צריכה לשאוף בכל הקשור לטיפול בפסולת. 80% הטמנה וזיהום סביבתי – אלו תופעות שצריך לשנות. המטרה שלנו היא שכל כספי הקרן יושקעו בבניית מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת ובהתייעלות הטיפול ברשויות המקומיות, למען תושבי מדינת ישראל"

 

מנכ"ל המשרד, גיא סמט: "הנתונים שהצגנו היום בוועדה מעידים על מגמת עלייה משמעותית בתשלומי הקרן ובהקצאות חדשות ליישום מדיניות הטיפול שלנו בפסולת; המשמעות היא שקצב התשלומים השנתי עד כה גבוה פי שניים מהקצב השנתי הממוצע"

 

צילום: המשרד להגנת הסביבה

 

בדיון שהתקיים היום (ג') בכנסת לרגל יום הסביבה בנוגע לפעילות קרן הניקיון המנוהלת במשרד להגנת הסביבה, סקרו השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, את פעילות הקרן והציגו את פעילותה וביצועיה הכספיים. הדיון התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ יעקב אשר, ולקחו בו חלק גם גורמי המקצוע של המשרד, ובהם סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, אלעד עמיחי.

 

"גם בדוח ה-OECD שפורסם באחרונה על ביצועיה הסביבתיים של ישראל, נושא הפסולת תפס נפח נרחב והראה שישראל לא במקום שבו היא צריכה להיות", אמרה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בדיון. "80% מהפסולת מוטמנת, והטיפול לאורך השרשרת לקוי. לא ייתכן שמשאיות ייסעו שעות בדרכים, וימתינו בתורים ארוכים כדי להטמין אשפה. לאור זאת, אנחנו במשרד מרכזים מאמץ בקידום מתקני הקצה, שבלעדיהם לא ניתן להוציא לפועל את אסטרטגיות הפסולת שלנו. גם מיון, גם טיפול וגם מיחזור. המטרה שלנו היא לא להשאיר שקל אחד בקרן הניקיון ולהשיב בחזרה לאזרחים ולרשויות המקומיות והאזוריות את כל הסכום בדמות טיפול מיטבי ונאות בפסולת".  

 

מנכ"ל המשרד, גיא סמט, הציג בדיון את נתוני קרן הניקיון: בחשבון ההטמנה - הכנסות הקרן מדי שנה הן  540 מיליון שקל, ממוצע של 5 השנים האחרונות – הכנסות העולות מדי שנה בין 3% ל-5.5%. ההכנסות של הקרן בין ינואר ליוני 2023 היו 288 מיליון שקל – כלומר, קצב גבוה יותר מהקצב השנתי.

 

ממוצע התשלומים מדי שנה של הקרן לאורך 5 שנים הוא 230 מיליון שקל, והתשלומים במחצית הראשונה של 2023 היו 195 מיליון שקל. היתרות המחויבות של הקרן הן 1.5 מיליארד שקל, ויתרות המזומנים בקרן 1.7 מיליארד שקל. המשמעות היא שקצב התשלומים השנתי עד כה גבוה פי שניים מהקצב השנתי הממוצע.

 

בין התמיכות במחצית הראשונה של 2023: מתקן עיכול אנארובי בשפד"ן; הקמת מערכי אזוריים לטיפול בפסולת בנייה; תמיכה בהפעלת מתקן מיון בדודאים; מתקנים לטיפול בפסולת בנייה; הכשרת קרקע למתקן טפול בפסולת בנאות חובב; חינוך סביבתי ברשויות; בטיפול בפסולת גושית בחברה ערבית; הקמת יחידות אכיפה לטיפול בפסולת בנגב (שדרות – נגב מערבי – נגב מזרחי); הסברה; שיקום נחלים; שיקום אתר הטמנה - פארק אריאל שרון; וכן: יחידת דוד באיו"ש, סביבטבע - טבע עירוני, ארגונים סביבתיים, אסבסט, יועצים, מדיחי כלים במוסדות חינוך ועוד.

 

סך ההתחייבויות לפעילויות חדשות בחצי השנה הראשונה של 2023 עומד על 425 מיליון שקל כלומר קצב התשלומים והתחייבויות החדשות כבר עובר את קצב ההכנסות השנתיות וצפוי לגדול משמעותית לנוכח התוכניות למחצית השנייה של שנת 2023.

 

בין הפעילויות המתוכננות במחצית השנייה של השנה: הגדלת התמיכה במתקני המיון – עד לשנת 2030; סבסוד ייצור החשמל ממתקני עיכול אנאירובי - 20 שנה; תמיכה באשכולות למשק פסולת אזורי; מתקן עיכול אנארובי בשפד"ן; תמיכה בתעשיית המיחזור בשיתוף רשות ההשקעות; מתקנים למיחזור פסולת בניין; מרכזי מיחזור; תמיכה בפסולת למיחזור בפח הכתום.

צילום - יחצ הצופים