מכון גנזים - הכספת בה שמורים ניירות הערך של הספרות העברית
"מכון
גנזים" ארכיון הספרות העברית הגדול
בעולם. נשמרים בו יותר מ-850 אוספים
ארכיוניים של סופרים, משוררים, מחזאים, הוגים, עורכים ואנשי עט. מהמאה ה-19 ועד
ימינו. זהו אוסף מרכזי ענק ועשיר המשקף את היצירה העברית המודרנית לצד דור
המייסדים שלנו. החל ב י.ל. גורדון, שאול טשרניחובסקי, יוסף חיים ברנר, רחל
המשוררת, יהודה בורלא, לאה גולדברג, זלדה, יונה וולך, יורם קניוק, ז’קלין כהנוב,
אבות ישורון ועד יוצרים בני זמננו כמו
אורלי קסטל-בלום, נאווה סמל, פוצ'ו וסמי
ברדוגו. שמורים בו גם כתבי יד ומכתבים של סופרים שנספו בשואה וארכיונם ניצל בהם
דוד פוגל, הלל צייטלין , שמעון דובנוב ועוד.
הארכיון הוקם בשנת 1951 על ידי אגודת הסופרים
העברים בארץ, ביוזמתו של הסופר והעורך אשר ברש במטרה
לשמור את מורשתם הגדולה של היוצרים העברים בארץ ובגולה. בן השאר כתב ברש, "המטרה להקים בית כינוס ליצירה
היהודית...כל יום אובד משהו, כל יום משתכח משהו ואין לדחות. המטרה, לפתוח קונטו
לכל סופר, חשבון של כדים גדולים ופכים קטנים ואיל להתמהמה..."
בתמיכת
ראש עיריית תל אביבי יפו מר רון חולדאי הועבר הארכיון למשכנו המרווח בבית אריאלה
והוא משרת אנשי מחקר מהארץ והעולם.
כל
תיק הנמצא בארכיון פותח צוהר לעולם העשיר, לחיבוטי הנפש ולהתלבטויות שמאחורי
היצירה. בכל אוסף נמצאים כתבי יד של יצירות ספרותיות, טיוטות עם תיקונים
ושרבוטים, גרסאות שונות לאותה יצירה,
שירים שנכתבו על מפית, ברכות היתוליות,
קטטות ספרותיות, מכתבי חיזור, ציורים, מכתבים נרגשים, עלבונות, כעסים, מלות זעם
ומכתבי אהבה לצד כרטיסים ללוויה של ביאליק שנשמרו בארכיון.
הרבה מהארכיונים נמסרו
לגנזים על ידי בני המשפחה אחרי מות היוצר, ויש שהסופרים עצמם מביאים אלינו את
הארכיונים למשמרת, כך נהג אבות ישורון למשל או יורם טהר לב והיו מקרים שנמצאו
חומרים חשובים בתפחי אשפה ונקראנו להציל את האוצרות. לפעמים, שאנשים מביאים חומרים
היסטוריים ספרותיים שמצאו בביתם, כך נמצאו מכתבי אהבה של חיים גמזו, או אורחת שהביאה
לנו לאחרונה מחברת שמצאה בביתה בה שירים לא מוכרים של לאה גולדברג או מכתבי אהבה
שכתב חנוך לוין לאהבת נעוריו.
ביקור במכון גנזים הוא
מפגש אינטימי מרגש עם כתבי היד והמכתבים שהשאירו לנו גדולי היוצרים של הספרות
העברית למשמרת. זהו ביקור מיוחד במינו במקום מיוחד.
רחל-ברית-עם-הקדשה-לזלמן-שזר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה