נשיא המדינה אירח רופאים, מומחים לבריאות הנפש ומשפחות חטופים לדיון חירום על מצבם הרפואי של החטופים
נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח היום, יום שלישי, ט׳ בכסלו, 10 בדצמבר, יום זכויות האדם הבינלאומי, מומחים רפואיים, מומחי בריאות הנפש ומשפחות חטופים לדיון מיוחד על ההשפעות הרפואיות, הסביבתיות והמנטליות של השבי על כל החטופים בידי ארגון הטרור חמאס, עם ציון 431 ימים לחטיפתם.
בדיון השתתפו פרופ׳ חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה החטופים, ד״ר אמיר בלומנפלד, לשעבר ראש ענף טראומה בצה״ל, נועה ארגמני ויוכבד ליפשיץ, נציגות שורדי השבי ומשפחות החטופים, ד״ר עינת יהנה, פסיכולוגית שיקומית מומחית, ד״ר אורן ערן, רופא משפחה בקהילת הנגב המערבית, וד״ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואי במשרד הבריאות.
נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״431 ימים של הפרת זכויות אדם הנורא ביותר שאפשר לדמיין, היום זה יום זכויות האדם הבינלאומי, זכות אחת לא מקוימת על ידי ארגון הפשע והטרור החמאס, העולם כולו צריך לזעוק בכל הכוח כנגד הארגון הנורא הזה, נגד ההפרה הבוטה ביותר שאפשר לדמיין של זכויות אדם ואנחנו שמענו בשעה האחרונה דוגמאות מובהקות לכך. על סמך הדוח שהוצג כאן ופרטיו, על סמך מקורות מידע שונים שניצבים בפני, על סמך נתונים שאני מקבל בכל עת, גם אני גם מיכל וגם הצוות שלנו, אני קובע נחרצות, החטופות והחטופים בסכנת חיים נוראה, החטופות והחטופים בסכנת חיים נוראה וצריך לעשות הכל בכל דרך כדי להחזירם הביתה.
אני חייב לומר, היום זה ברור לנו ויותר מכל צל של ספק, כל דמי אחינו ואחיותי זועק אלינו בכל הכוח מתחת לאדמה שם בעזה. וכשאנחנו מדברים על הצו העליון, המוסרי העליון, שכל המציל נפש אחת אפילו נפש אחת מציל עולם מלא. אנחנו צריכים לעשות כל מה שרק ניתן כדי להחזיר ולהציל עולמות מלאים.״
נועה ארגמני הקרינה את הסרטון שצולם בהיותה בשבי ואמרה: ״הסרטון שמוצג כאן, פורסם בינואר. היה טיל של חיל האוויר שפגע במבנה. נותרתי פצועה, נותרתי שם חבולה, נותרתי מדממת עם כל הראש שלי פתוח, ואף אחד לא הגיע לעזור לי, לא הצלב האדום, לא רופאים, לא אף אחד. כשהרופאים ראו את כל הפציעות ברגע שחזרתי הם אמרו שזה נס רפואי. אני לא יודעת כמה חטופים יש שם שסבלו מאותן סיטואציות כמוני, אבל להם לא הייתה הזכות, הם לא זכו לפרסם סרטון כמו שלי הייתה הזכות. אבל זה לא משנה, כי אני לא קיבלתי טיפול, למרות שהיה סרטון. אנחנו לא יודעים מה מצבם. יש 100 חטופים שעדיין נמצאים שם, ויכול להיות שגורלם יהיה יותר גרוע משלי.״
יוכבד ליפשיץ: ״הייתי שם 17 יום יותר מידי. אני הורדתי 5 קילו ב17 יום והלחץ דם שלי הגיע לרצפה. אם הייתי חוזרת אחרי 50 יום, הייתי חוזרת בארון. מה שהציל אותי זה אותה מחלה שהייתה לי והם החליטו שהם לא רוצים שאני אהיה שם.
דניאל ליפשיץ: ״הצורך להחזיר את החטופים הביתה זוהי חובתנו המוסרית לא רק כעם, אלא כבני אדם. אני עומד כאן היום, ביום זכויות האדם הבינלאומי, שמזכיר לנו שכל אדם ללא קשר לגזע, דת, לאום ומין זכאי לזכויות בסיסיות. ביניהן הזכות לחיים ולביטחון אישי, לחירות לשמירה על חופש התנועה, לשווין. ברגע זה יש מאה אנשים שנחטפו מהם כל הזכויות הללו על ידי ארגון טרור מפלצתי לפני 431 ימים. הזכות היחידה שהם מחזיקים בה, זו הזכות לתקווה שהם ישוחררו. אני עומד כאן היום, עמוס בכאב אבל גם בתקווה. המצב היום קשה ובלתי אפשרי עבור כל אחת מהמשפחות שממתינות. 431 ימים של סבל בלתי נתפס, פיזי ונפשי. אין דבר יותר קשה מלהמתין, לדעת שאתה לא יודע מה קורה. עם כל זאת, מה שנותן את הכוח להמשיך, זו התקווה. הדרך היחידה לרפא את הפצע הזה היא רק על ידי הסכם כולל, שיחזיר את כל 100 האנשים האלה הביתה. אסור לנו לאבד זמן נוסף.״
פרופ׳ חגי לוין: ״המצב הבריאותי הוא מצב קריטי. אני מסתכל על הפנים של האנשים, זה אסון של בריאות הציבור. כל אדם הוא עולם ומלוא וכל המציל נפש אחת כאלו הציל עולם ומלוא, אבל כולם ביחד זה באמת אירוע רב נפגעים, חסר תקדים, 100 חטופים בשבי בתנאים לא אנושיים כבר 431 יום. שורה תחתונה המצב הבריאותי שלהם מדרדר והם עלולים לא לשרוד את החורף הקרוב. כולם שברירים, כולם בסכנת מוות.
ניתן לראות פגיעה מערכתית ממש בכל מערכות הגוף, אפילו במערכת כל כך מרכזית- הלב, בכל מקום שנסתכל זאת פגיעה שתשאר איתם, אצל כל אחד תהיה בסוף הנקודה החלשה ,שהיא זו שיכולה להרוג אותו. המשמעות של הרעב המתמשך זה פגיעה במוח, בלב, ברמה החיסונית בכל מערכות הגוף.״
ד״ר אמיר בלומנפלד: ״מה זה מנהרה? מנהרה זה חלל חשוך וסגור, שיש בו גישה מאוד מוגבלת לאור טבעי, ללא איוורור, לחות גבוהה מאוד, התנועה של האנשים שנמצאים שם מאוד מוגבלת, והם לא יכולים לזוז ולא יכולים לעשות שום דבר, וההיגיינה כמובן ירודה, לא נותנים להתקלח, יש מחסור ניכר באוכל ומים. אף אחד לא לומד בבית ספר לרפואה מה קורה לחטופים שנמצאים בזמן ממושך במנהרות, כי זה באמת אירוע חריג לחלוטין. אין מערכת בגוף שבשבי הארוך הזה לא פוגע בו- לב, מוח, ריאות, מערכת הורמונלית. אבל אין כמעט מערכת שלא נפגעת או אין למעשה שום מערכת שלא נפגעת, ואני מדבר על מערכות גוף. זה פוגע כמובן עוד יותר כשמצטרף עוד לכל הסיפור טראומה, כאשר יש תקיפות מיניות, כאשר יש מחלות כרונית, וכאשר יש התעללות נפשית.
החורף המתקרב הוא אתגר מאוד משמעותי, החטופים מגיעים כמעט בלי רזרבה, אין להם ויטמינים, אין להם יכולת להתמודד עם כל הדברים שיקרו שם, ולכן כל זיהום הכי קטן, יכולה להיות גזר דין מוות בשביל האנשים האלה. והם כמובן מותשים נפשית. לכן, צריך לעשות הכל בשביל להחזיר אותם כבר עכשיו.״
קרדיט צילום: קובי גדעון/לע"מ.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "נמשיך לעמוד לצד הגולן וקצרין ולתמוך בפיתוח ובשיקום הסביבתי. החלטת הממשלה הנוכחית מצטרפת לפעולות נוספות ומשמעותיות שמקדם המשרד בשיקום הצפון כתוצאה ממפגעי המלחמה ותמיכה ברשויות המקומיות והאיזוריות בקווי העימות. הרשויות מחויבות בהוצאות מיוחדות להתמודדות עם המצב הביטחוני בתקופות שגרה, שהתגברו על אחת כמה וכמה בתקופת המלחמה. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות ומשרדי הממשלה השונים במטרה לשקם ולדאוג לתושבי הצפון"
המשרד להגנת הסביבה, באמצעות קרן הניקיון, יתמוך בסכום של כ-5.4 מיליון שקל לקידום כלכלה מעגלית ושיקום שטחים פתוחים ברמת הגולן וקצרין. תמיכה זו מצטרפת ל-10 מיליון שקל נוספים לטובת קידום ויישום תוכניות לכלכלה מעגלית ברשויות המקומיות בגולן, במסגרת החלטת ממשלה קודמת. זאת, במסגרת החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי מ.א גולן וקצרין לשנים 2022-2025 שעברה אתמול (א') בממשלה. התמיכות כפופות לאישור הנהלת הקרן לשמירת הניקיון.
במסגרת החלטת הממשלה, אושר כי המשרד יתמוך בסכום של כ-2.4 מיליון שקל להכנת תוכניות מפורטות להקמת מתקן מיון ולהקמת מתקן טיפול בפסולת בתחומי המועצה אשר ייתן מענה לאזור נפת הגולן כולו ולכלל היישובים במועצה אזורית גולן וקצרין, בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בפסולת ולקידום מתקני קצה ברחבי הארץ. סך התמיכות של המשרד בקידום כלכלה מעגלית באזור הגולן עומד כעת על כ-12.4 מיליון שקל.
בנוסף, המשרד יתמוך בסכום של כ-3 מיליון שקל בשיקום השטחים הפתוחים בעקבות אירועי מלחמת חרבות ברזל בקצרין ובמועצה אזורית גולן. עם תחילת המלחמה בזירה הצפונית, המשרד להגנת הסביבה עמד בקשר רציף עם רשות הטבע והגנים וראשי הרשויות בצפון, כדי לאמוד את הנזקים המצטברים כתוצאה מהפעילות המלחמתית ובכלל זה השריפות הרבות השטחים הפתוחים ובשמורות הטבע. על פי הערכת המשרד, כ-200 אלף דונם של שטחים פתוחים נפגעו במלחמה, ויידרשו תקציבים משמעותיים מאוד כדי לשקם את השטחים הפתוחים ובמיוחד את שמורות הטבע שנפגעו. החלטת הממשלה מצטרפת לפעולות נוספות שמקדם המשרד לשמירה ושיקום השטחים הפתוחים במרחב הצפוני, בין היתר תמיכה במסגרת תקציב המשרד לטובת טיפול בשריפות ומניעתן, שיקום שמורות הטבע והגנים הלאומיים שנפגעו.
החלטה זו מתקנת ומתווספת להחלטת ממשלה קודמת (מספר 864), במסגרתה תומך המשרד בסכום של כ-10 מיליון שקל בהקמת תשתיות לקידום ויישום תוכנית אסטרטגית לכלכלה מעגלית ברשויות המקומיות בגולן, לצד תמיכות נוספות בנושאים סביבתיים נוספים כמו מניעת זיהום מקורות מים והרעלות בעלי חיים והכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים ברשויות המקומיות.
המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול לטובת שיקום השטחים הפתוחים בצפון, יחד עם הרשויות המקומיות, רשות הטבע והגנים והארגונים האזרחיים במטרה לשקם את הטבע והקהילות ולהחזיר למוטב חבלי ארץ אלו.
בתמונה: השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן; ראש המועצה המקומית קצרין, יהודה דואה; ראש מועצה אזורית גולן, אורי קלנר.
צילום: המשרד להגנת הסביבה.
.png)
.png)
תגובות
הוסף רשומת תגובה