דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס יחידות מצטיינות במערך המילואים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הוקרה ליחידות מילואים מצטיינות בבית הנשיא. צילום עמוס בן גרשום לעמ.

״הלכידות שלנו ברגעי מבחן וברגעים שמובילים לרגעי המבחן - היא המפתח בסופו של דבר לעוצמה שלנו. אני מצר על אובדן החיים הטרגי של סולומון טקה אמש בחיפה. כולנו שולחים תנחומים למשפחתו. שוחחתי על כך עם מ״מ המפכ״ל היום שהבטיח לי שנעשה מאמץ גדול להגיע לאמת במהירות האפשרית. העדה האתיופית יקרה לכולנו. עשינו מאמץ גדול בשנים האחרונות כדי לשלב אותה היטב בחברה הישראלית, ויש לנו עוד הרבה עבודה לעשות.

הלכידות הזאת, היא המפתח של מה שאנחנו רואים כאן תחת האוהל הזה, של העוצמה שלנו, הנחישות שלנו ושל המחויבות שלנו למדינה שלנו. זה כמובן קשור גם בצבא הסדיר וגם בצבא הקבע.

היום הודיע הרמטכ"ל על מינוים של מפקדים אוגדות חדשים. שוחחנו קודם לכן ואמרתי לרמטכ"ל את מה שאני אומר לכם: אנחנו מבורכים במועמדים ובמפקדים מצוינים, שאין טובים מהם בשום צבא שהוא. אחר כך הם מגיעים לכאן. המבחן העליון הוא בקרב, ואנחנו יודעים שאם נידרש לו - אנחנו סומכים עליהם כפי שאנחנו סומכים עליכם.

צו הקריאה למילואים משנה את צורתו מדור לדור - פעם זה היה במעטפה צבאית, בסיסמה משודרת, בדואר אלקטרוני, או במסרון סלולרי, אבל מה שלא משתנה הוא צו הלב, כי 'לעשות מילואים', היא שורה משמעותית בתעודת הזהות שלנו - כאוהבי העם והמדינה. 'לעשות מילואים', זה חלק מהמהות של היותנו ישראלים, מ'באנו למילואים', אתם מכירים את השיר, עד 'גבעת חלפון'. בעומק הדברים, 'לעשות מילואים' פירושו להטות כתף לחיזוק ביטחון המדינה, בתחושת שליחות עמוקה, במסירות ובהקרבה.

בני דורי אינם זקוקים להוכחת החשיבות של מערך המילואים. זכר המלחמות הקשות, שדרשו התגייסות אדירה של הסדירניקים והמילואימניקים כאחד, חקוק בתודעתנו. כך היה במלחמת ששת הימים. היא פרצה כמה חודשים לפני שהתגייסתי לסיירת מטכ"ל, אבל אני זוכר את אחי ז"ל במילואים, כשפגשתי אותו בפרדסים ליד רמלה, שם חנו חיילי המילואים של הצנחנים לפני פרוץ הקרבות. כך היה גם במלחמת יום הכיפורים, מן המערכות הכבדות שידענו - המערכה הכבדה ביותר, אחרי מלחמת השחרור.

כשהחלה המלחמה באוקטובר 1973 הייתי סטודנט בארה"ב. החדשות התפשטו במהירות. הדי מתקפת-פתע הביאו אותנו - חיילים וקצינים במילואים - לעזוב הכל, ולתפוס את המטוס הראשון לישראל. זו לא הייתה משימה קלה. אני זוכר שאנשי מילואים זרמו כמו נהרות לנמל התעופה 'קנדי' בניו-יורק, הם זרמו לשם מכל רחבי ארה"ב וקנדה. מטוס אחד התמלא לגמרי, ותחרות עזה פרצה על האפשרות לעלות למטוס השני. אני משכתי בחוטים והפעלתי כל מיני קשרים ועלה בידי בסוף להשיג מקום. המטוס היה עמוס סטודנטים, דוקטורנטים, אנשי מחשבים, רופאים ומדענים.

אני רוצה לספר לכם שאחרי המלחמה, כשחזרתי ללימודיי בארה"ב, שורות-שורות במטוס היו ריקות. לרבים מאלה שטסו איתי ארצה זה היה המסע האחרון בחייהם. אבל אם יש מלחמה שבה הוכיחו כוחות המילואים שבכוחם להכריע את המערכה – זוהי מלחמת יום הכיפורים. ההצטרפות שלהם לכוחות הסדיר, בתנאי פתיחה קשים מנשוא, אפשרה לצה"ל לעבור להתקפת-נגד. במאמץ עילאי ישראל הפכה את הקערה על פיה - צה"ל וצבא המילואים הפכו את הקערה על פיה, בתוך פחות משלושה שבועות היינו בשערי קהיר ודמשק. הלקחים של המלחמה הזו ילוו אותנו תמיד. בחלוף השנים יצאנו למלחמות ולמבצעים נוספים, שגם בהם נדרשו אנשי המילואים לגיוס נרחב. 

אני חייב להגיד לכם שהדור לא הולך ופוחת: כשהמדינה נמצאת תחת התקפה וסכנה, זה פשוט מדהים לראות את שיעורי ההתייצבות לשירות מילואים - זה עולה על גדותיו. כשהציבור חש שיש סכנה אמיתית, ושיש צורך להתגייס ולהדוף את האויב ולהשיב מלחמה שערה, ההתייצבות של המילואים היא כבירה. אני לא יודע אם יש עוד כזאת מדינה בעולם, לא רק כפי שאמר הנשיא בצדק, שאין לה מערך מילואים כזה, אבל אני לא חושב שיש מוטיבציה כזאת. פני הדברים משולבים זה בזה. שירות המילואים הוא תוספת הכרחית – כמותית ואיכותית – לבניין הכוח. הניסיון המצטבר, המוטיבציה הייחודית והבגרות שלכם הם נכסים חיוניים ביותר לצה"ל.

החיילים הצעירים גם לומדים מכם, כפי שאני זוכר את עצמי כחייל צעיר מקשיב לאנשי המילואים, בדרך כלל סביב איזה פינג'אן. אתה שומע את הדברים, קולט את לקחי החיים ולקחי הצבא, ולפעמים גם את לקחי הקרב, וחש ביתר שאת גאוות יחידה. אבל בד בבד אנחנו יודעים ששירות המילואים כרוך במחיר לא פשוט - צריך שוב להיפרד מהשגרה האזרחית, להיכנס למשמעת צבאית, שוב צריך ללבוש מדים ולשאת נשק, להתאמן, לתפוס קו, להישלח לתעסוקה מבצעית. בעיקר צריך לקטוע משהו: צריך לקטוע את חיי המשפחה, את הלימודים, את הקריירה. יש תרומה עצומה מצדכם ויש גם תמורה כבירה לשירותכם, כי עשייתכם מוסיפה נדבכים מרכזיים לחוסן הלאומי.

אנחנו מדינה מאוד קטנה בשטח. כשאנחנו צריכים להגן על עצמנו, אנחנו חייבים להעביר את המלחמה לשטח אחר, לשטח רחב יותר, שטח האויב. אנחנו צבא, אני לא רוצה להגיד "קטן" - זה לא נכון - אנחנו צבא די גדול, אבל אנחנו צריכים להיות גדולים בהרבה, כי אנחנו מאוימים כמו מעצמה. כמו שאנחנו מרחיבים את השטח שלנו בעת הצורך, כך אנחנו מרחיבים גם את הכוח הלוחם שלנו, מכפילים אותו, כמה וכמה פעמים - בזכותכם.

היכולת שלנו מיתרגמת ליכולת להגן על הבית מפני איומי אויבינו. האיומים הללו אינם פוסקים, אך אנו מתייצבים מולם במלוא עוצמתנו. היום הודיעה איראן שהיא מפרה התחייבות מפורשת שלה, כשהיא חצתה את רף 300 ק"ג בהעשרת אורניום. איראן מתקדמת בצעד משמעותי לייצור נשק גרעיני.

כשחשפנו את ארכיון הגרעין הסודי של איראן, הוכחנו שכל הסכם הגרעין עם איראן בנוי על שקר אחד גדול. עכשיו אפילו איראן מודה בכך. בקרוב ייחשפו עוד הוכחות שאיראן שיקרה כל הזמן.

אני חוזר ואומר: ישראל לא תאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני. ביום הזה, אני גם קורא לכל מדינות אירופה: עמדו בהתחייבות שלכן. התחייבתן לפעול ברגע שאיראן תפר את הסכם הגרעין, התחייבתן שתפעילו את מנגנון הסנקציות האוטומטיות שנקבע במועצת הביטחון. אז אני אומר לכן: עשו זאת. Do it. Just do it.

מכובדיי, אני רוצה לומר לכם שצה"ל אינו קופא על שמריו. הוא משחיז את יכולותיו, מגביר את הכשירות המבצעית, ונערך לתרחישים של היתקלות והתלקחות ביותר מזירה אחת. אנו שואפים להרחיק מלחמה, אבל אם היא תיכפה עלינו – כלל הכוחות - הסדיר והמילואים - יתייצבו ביום פקודה - חזקים, מלוכדים, נחושים, כדי להבטיח את הניצחון.

משרתי היחידות המצטיינות, משרתים מצטיינים, משפחות יקרות שתומכות בכם: רוח גדולה מפעמת בכם, מחויבות איתנה מדריכה אתכם. אזרחי ישראל נושאים אתכם על כפיים, כולנו מצדיעים לכם על הצטיינותכם, וכולנו מעריכים עמוקות את תרומתכם לביטחון ישראל. חיזקו ואימצו, עלו והצליחו. אני אומר זאת בשם העם כולו, אני אומר זאת בהוקרה אין קץ.״

- סטילס: עמוס בן גרשום/לע״מ