השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, השתתפה ביום ו' האחרון במושב מנהיגים רם דרג מקוון של האו"ם בניו-יורק, במסגרת High Level Political Forum, הדן ביישום יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs).
השרה
להגנת הסביבה בנאומה המקוון באו"ם בכנס רם דרג בנושא פיתוח בר קיימא:
"גם בצל הקורונה, אין להרפות מהמאמצים להתמודדות עם שני המשברים שמייצרים
השלכות הרסניות ביותר לבני אדם - שינויי אקלים ואובדן המגוון הביולוגי ומערכות
אקולוגיות"
השרה להגנת הסביבה,
גילה גמליאל, השתתפה ביום ו' האחרון במושב מנהיגים רם דרג מקוון של האו"ם
בניו-יורק, במסגרת High Level
Political Forum, הדן ביישום יעדי פיתוח בר קיימא (SDGs).
השרה הדגישה בדבריה,
שהתפשטות נגיף קורונה התרחשה בנוסף למצב חירום קיים של שינוי אקלים ואובדן מגוון
ביולוגי. "כעת, כשאנו נכנסים לעשור של יישום יעדי הפיתוח, אנו מתמודדים בכל
העולם עם התפשטות הקורונה והדבר מאתגר את ההתקדמות שכבר השגנו. מדינות רבות נמצאות
במצב משברי, וחלקן אף נסוגות לאחור בכל הקשור לקידום יעדים אלה. זו תהיה
טעות".
השרה הוסיפה כי:
"כשרה להגנת הסביבה של ישראל, אני מחויבת להמשיך את המומנטום. דווקא כעת נדרש
שיתוף פעולה אף גדול יותר, כדי להתמודד בתנאים אלה עם שני אסונות גלובליים אחרים:
משבר האקלים ואובדן מגוון ביולוגי. הקורונה היא תזכורת נוספת לכך".
לדבריה, בהשקעות
האדירות שיופנו בכל העולם לטובת ההתאוששות מהקורונה, יש להתייחס גם לאתגרים ארוכי
הטווח, כגון יצירת מקומות עבודה בתחום אנרגיה מתחדשת, טיפול בפסולת, כלכלה מעגלית
ושימוש יעיל במשאבים. "כאשר משקיעים בתשתיות, יש להפנות תקציבים לחלופות לכלי
רכב פרטיים, לשיקום ולשמירה על מערכות אקולוגיות וטכנולוגיות אגירת אנרגיה. כספי
סיוע למפעלים לא צריכים להנציח שיטות ייצור מזהמות ומיושנות. לשינויים היום יש
יתרונות כלכליים, חברתיים וסביבתיים לטווח הארוך וההשקעות הללו מחזירות את
עצמן".
לדבריה, ישראל עוקבת
מקרוב אחרי התוכנית המרשימה של ה-EU,
גרין דיל, וברוח דומה, תוכנית ההאצה הישראלית למשק לתקופת הקורונה תהיה הצעד
הראשון לגרין דיל ישראלי. "אני קוראת להמשך שיתוף פעולה בין-לאומי ולניצול
המשבר שנוצר בעקבות הקורונה כהזדמנות לבחינה מחודשת של הדרכים להבטיח המשך חיינו
על כדור הארץ".
רקע:
בספטמבר 2015 אימצה
העצרת הכללית של האו"ם את "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" הכוללת
תוכנית פעולה של 17 יעדים אותם יש להטמיע במדינות החברות על מנת להוביל להתפתחות
עולמית בת קיימא עד לשנת 2030 והם מכונים Sustainable Development Goals – SDGs. יעדים אלה נועדו בעקר למגר עוני תוך הגנה
על כדור הארץ וכל זאת במסגרת צמיחה כלכלית עולמית ותחת עקרון Leave No One Behind – לא משאירים אף אחד מאחור.
מתחילת 2016, מדינות
מדווחות על יישום היעדים הללו. בכל שנה ביולי, מתקיים (HLPF) High Level Political Forum, מפגש באו"ם בניו יורק בו מדינות
מציגות באופן התנדבותי את הדיווח הלאומי שלהן, המכונה Voluntary National Review (VNR). בשנה שעברה ישראל הגישה והציגה את דוח ה-VNR הראשון שלה בו פורטו הפעולות שהמדינה עושה כדי ליישם את ה-SDGs. לפני כשנה הממשלה אישרה את החלטה מס' 4631 שיזמו משרד ראש
הממשלה, משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, שלפיה הממשלה תפעל להטמיע את מדדי הפיתוח
בר קיימא של האו"ם בתכנון האסטרטגי הממשלתי. על המשרד להגנת הסביבה ומשרד
החוץ הוטלה האחריות לסייע למשרדים בשילוב ה-SDGs בעבודתם.
לצפייה בנאום ולהצהרה
של ישראל:
תגובות
הוסף רשומת תגובה