חדשות

 ממשיכים להילחם ביוקר המחיה - לראשונה מדינת ישראל מתיישרת לפי התקן האירופאי בתחום המזון

מתוך 127 תקנים בתחום המזון בעלי שונות מהסטנדרט האירופי, בתחילת שנת 2023 יבוטל השוני לגבי 97 באופן מלא, ולגבי 19 נוספים באופן כמעט מלא, עבור יבואני המזון. עבור יצרני המזון, תבוטל רשמיות 114 התקנים האמורים ב-4 פעימות

ראש הממשלה יאיר לפיד: "מהלך התאמת התקנים לסטנדרט האירופי יביא להורדת יוקר המחייה ופתיחת שוק המזון לתחרות – אנו נמשיך לפעול לטובת אזרחי מדינת ישראל כך שיוכלו לצרוך מזון מגוון, בטוח ובמחירים תחרותיים"

הוועדה לבחינת תקני המזון, בראשות יו"ר רשות האסדרה יואל בריס, בה חברים נציגים ממשרדי ראש הממשלה, האוצר, הבריאות, המשפטים, הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ורשות התחרות, בחנה בחודשים האחרונים את תקני המזון הישראלים. מטרת הועדה להשוות ככל הניתן את הרגולציה הישראלית בתחום המזון לזו הנוהגת במדינות מפותחות אחרות, ובכך להקל הן על ייבוא מזון לישראל והן על ייצורו המקומי בתעשיית המזון הישראלית. התקנים שיבוטלו יקלו על ייבוא וייצור מגוון מוצרים, כגון: מוצרי שוקולד, שימורי ירקות למיניהם, פסטה, אורז, קרקרים, פירות מיובשים, ריבות, מגוון מוצרי ירקות קפואים, תבלינים, מרקים יבשים, קטשופ, חרדל, מיונז, תה, מוצרי חלב וגלידה ועוד.

הוועדה קבעה כקנה מידה להותרת תקנים ישראליים מבחן אחד ויחיד: תקן ישראלי יישאר רק אם ביטולו יביא להיעדר מוחלט של רגולציה ("ואקום"), שיסכן את בריאות הציבור. לגבי התקנים הישראליים שהוועדה ראתה הכרח בריאותי להותיר אותם לעת הזאת, המליצה הוועדה על מתווה להמשך שיפור הרגולציה והתאמתה, ככל האפשר, למקובל במדינות מפותחות, כך שבסופו של שלב זה של הרפורמה, תישאר שונות מהסטנדרט האירופי ל-13 תקנים בלבד. 

ראש הממשלה יאיר לפיד: "הממשלה שמה לה לדגל לקצץ ברגולציה עודפת כדי להקל על יוקר המחיה ולפתוח את השוק לתחרות. בהמשך למדיניות הממשלה, רשות האסדרה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם משרדי הממשלה השונים למען האזרחים. מהלך התאמת התקנים לסטנדרט האירופי יביא להורדת יוקר המחייה ופתיחת שוק המזון לתחרות – אנו נמשיך לפעול לטובת אזרחי מדינת ישראל כך שיוכלו לצרוך מזון מגוון, בטוח ובמחירים תחרותיים".

שר האוצר אביגדור ליברמן: "אנחנו ממשיכים לנקוט צעדים נוספים להורדת יוקר מחיה ומטפלים בבעיה מהשורש והיום מביאים בשורה אדירה עם ביטול תקני המזון הייחודיים לישראל במסגרת רפורמת היבוא. התאמת הרגולציה הישראלית למקובל בעולם המפותח, הינה המפתח להגברת התחרות והורדת המחירים לצרכן. לא צריך להמציא את הגלגל ולהוסיף ביורוקרטיה עם רגולציה ייחודית ומיותרת".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "המהפכה בייבוא מוצרי מזון עולה מדרגה, עשינו היום צעד נוסף ומשמעותי במאבק ביוקר המחיה. 

כחלק מהרפורמה בייבוא, יוסרו ממוצרי מזון התקנים הייחודיים שנוספו לאורך השנים בישראל. זהו צעד משמעותי להגברת התחרות, הוזלת עלויות היבוא ועידוד רשתות קמעונאיות נוספות להיכנס לישראל. 

אני מודה לראש הממשלה, משרדי הבריאות והאוצר ויו"ר רשות האסדרה על שיתוף הפעולה והנחישות לקידום הנושא. שנה טובה". 

שר הבריאות ניצן הורביץ: "לצד הפיקוח המקצועי שהכרחי לשמירה על בריאות הציבור, אנו מחויבים למאבק ביוקר המחייה, ולהסרת מכשולים בירוקרטיים היכן שניתן.

אחרי הרבה שנים שמנסים לקדם זאת, מוביל כעת משרד הבריאות את המהלך החשוב שיביא להורדת מחירים, וזה יורגש ממש בכיס של כל אזרח. אנו בוחנים גם אימוץ רגולציות בינלאומיות נוספות לצד ביטול רשמיות של תקני מזון נוספים, והכל במטרה לאפשר זמינות והנגשה של מוצרי מזון בעלויות נמוכות, מבלי להתפשר על בריאות הציבור".

יו"ר רשות האסדרה יואל בריס:

"התאמת הרגולציה בתחום המזון חשובה ותקדימית. יישום המהלך יפחית את הרגולציה בענף המזון באופן משמעותי ויתרום למאבק שלנו להורדת יוקר המחיה בישראל. 

אני מודה לאגף המזון במשרד הבריאות, לאגף התקציבים במשרד האוצר, למשרד הכלכלה על אגפיו ולכלל השותפים על העבודה המאומצת בקידום הרפורמה בייבוא מזון, לטובת הצרכן הישראלי".

ההסכמות שהתקבלו לגבי 127 תקני המזון הישראלים, הן:

1. ליבואנים - תבוטל רשמיות של 97 תקנים מלאים החל מתאריך 1.1.2023. 

2. ליצרנים הישראלים – תבוטל לחלוטין רשמיות של 97 תקנים בארבע פעימות, עד לתחילת שנת 2026 באופן הבא:

- 60 תקנים יבוטלו לחלוטין בתאריך 1.1.2023.

- 21 תקנים יבוטלו לחלוטין בתאריך 1.1.2024.

- תקן אחד יבוטל לחלוטין בתאריך 1.1.2025

- 15 תקנים יבוטלו לחלוטין בתאריך 1.8.2026.

3. באופן כמעט מלא יבוטלו 19 תקנים: למעלה מ-80% מסעיפי התקנים בתאריך 1.1.2023, הן ליבואנים והן ליצרנים.

4. לצד השמירה על רשמיות התקן הישראלי תמליץ הוועדה על אימוץ תקנים אמריקאים ואירופאים ביחס ל-4 תקנים: דבש, שמן זית, קפה נמס וקפה קלוי, באופן שיאפשר ליבואנים וליצרנים מקומיים לבחור באיזה תקן לעמוד. המהלך כפוף לתיקוני חקיקה.

5. עבור 13 תקנים הנוגעים לשימורים מתחייב משרד הבריאות לפעול לתיקון חוק המזון עד ה-1.1.26 באופן שיאפשר אימוץ רגולציה אירופאית לגביהם. במידה ולא יתאפשר לפעול באמצעות תיקון חוק המזון, יבחן משרד הבריאות אם ניתן להוסיפם לתוספת הרביעית לחוק התקנים ומשרד הכלכלה יבחן את האפשרות להכללתם בתוספת זו.

- וידאו וסטילס של רה"מ לפיד: ללא קרדיט

https://www.dropbox.com/s/a2h8epnemrg9hxa/P1008289.mp4?dl=0

דברי ראש הממשלה יאיר לפיד בסינק:

"מה שאתם רואים פה זו מהפכת התקנים שנכנסה היום לתוקף. זה רק חלק קטן מ-97 מוצרים שמה-1 לינואר המחירים שלהם ירדו. 

נכון ישראלים תמיד חוזרים ואומרים: 'למה בברלין זה יותר זול?' כי בברלין יש תקנים אירופאים והם יותר זולים. אז הבאנו אותם לארץ. 

היום עברה החלטה דרמטית - מהראשון בינואר מה שטוב שם, טוב גם פה והמחירים ירדו".

§      

   משרד האוצר עורך התייעצויות שוטפות במסגרת פורום הקונצנזוס המאגד מומחים בתחום המאקרו-כלכלה הן מהמגזר העסקי והן מהמגזר הציבורי, לטובת דיון על מצב המשק ומגמות עתידיות כחלק מעבודת החיזוי שנערכת בצוות מקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית.

§         תחזית הצמיחה הממוצעת של מומחי הקונצנזוס למשק הישראלי עומדת על 5.5% בשנת 2022 ו-3.1% בשנת 2023. מדיניות הריבית הצפויה והאינפלציה צפויות להשפיע לרעה על תחזית הצמיחה. למלחמה באוקראינה צפויות להיות השפעות מנוגדות על הצמיחה: עלייה ביצוא בטחוני וסקטורים נוספים מחד והשפעה שלילית דרך צמצום היקף הסחר והשפעות המלחמה על סביבת האינפלציה העולמית ושרשראות האספקה.

§         אינפלציה גבוהה צפויה גם בהמשך שנת 2022. קצבי האינפלציה של 12 חודשים אחורה צפויים לרדת כתוצאה ממדיניות הריבית וההאטה בצמיחה, אך עדיין צפויים לחצים אינפלציוניים משמעותיים.

§         העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים צפויות להמשיך לאורך השנה הקרובה ואף לתוך 2023 במטרה להילחם באינפלציה. מומחי הפורום סבורים שה"פד" ימשיך במדיניות המרסנת ולא יירתע ממיתון אפשרי בארה"ב. ממוצע התחזיות של משתתפי הפורום לשיעורי הריבית הצפויים בסוף תהליך העלאות הריבית הם כ-4.1% בארה"ב ו-3.2% בישראל.

§         לאחר הפיחות בחציון הראשון, ערך השקל צפוי לחזור למגמת עלייה בטווח הנראה לעין, בכפוף למצב שוקי המניות. לפי המתאם הגבוה בין השקל ומחירי הנכסים, אפשרי שערך השקל ימשיך להיות תנודתי או אף להמשיך לפחות, אך עם התייצבות שוקי המניות הוא צפוי להמשיך להתחזק.

§         בשוק העבודה, רוב המומחים צופים המשך עלייה בשיעור ההשתתפות ועם זאת, גם צופים עלייה בשיעור האבטלה.

 

תחזית הקונצנזוס הינה תוצאה של תהליך העוסק בתחומי מאקרו-כלכלה מגוונים: צמיחת התוצר, שוק העבודה, ריבית ואינפלציה, שערי חליפין ושוק ההון. לצורך גיבוש התחזית משתתפים מומחים בתחום המאקרו-כלכלה הן מהמגזר הציבורי והן מהמגזר העסקי בתהליך המורכב משלושה שלבים.

שלושת שלבי התהליך:

 

 תשובותיהם של המומחים לשאלון וסיכום הדיון שהתקיים בחודש ספטמבר 2022.

תחזית הצמיחה

תחזית מומחי הקונצנזוס לצמיחה בשנת 2022 זהה לתחזית שנערכה בפרום הקודם. בממוצע, מומחי הפורום חזו צמיחה בשיעור של  5.5% (ראו תרשים 1), שיעור גבוה במעט מתחזית משרד האוצר שנערכה ביולי ועומדת על 4.9%. תחזית הצמיחה לשנת 2023 נמוכה מהתחזית בסבב הקודם ועומדת על 3.1% בממוצע.

מספר גורמים תמכו בהורדה של תחזית הצמיחה ב-2023 ובעדכון כלפי מטה של התחזיות ל-2022: ראשית, ההחמרה בתנאים הכלכליים שעיקרה בעליית שערי הריבית ושיעורי אינפלציה גבוהים צפויה להשפיע לרעה על תחזית הצמיחה. שיעורי האינפלציה צפויים לשחוק את הביקוש לצריכה ואת ההכנסה הריאלית. כמו כן התייקרות חומרי הגלם תשפיע לרעה על הפעילות הכלכלית. כמו כן, ציינו המומחים שני סקטורים ספציפית אשר נפגעו כתוצאה מהעלאות הריבית ואשר תהיה להם השפעה שלילית משמעותית על תחזיות הצמיחה והם סקטור ההייטק וסקטור הנדל"ן.

למלחמה באוקראינה צפויות להיות השפעות מנוגדות על תחזית הצמיחה. מצד אחד, פגיעה בצמיחה עקב הירידה בהיקפי סחר עם רוסיה ואוקראינה, אשר לא מהווים נתח משמעותי מסחר החוץ של ישראל. למלחמה גם השפעות על סביבת האינפלציה, ובפרט על מחירי האנרגיה אשר תורמים לאינפלציה הגבוהה שהוזכרה כגורם הצפוי למתן את הצמיחה. מצד שני, השלכות נוספות של המלחמה הן עלייה ביצוא הביטחוני של ישראל, ועלייה ביצוא סחורות שמהוות תחליף למוצרים שמייצאת רוסיה, בעיקר מחצבים.

הדיון נערך על רקע נתוני הצמיחה של הרבעון השני שפורסמו על ידי הלמ"ס, והראו צמיחה של 6.8% בתוצר במונחים שנתיים. עם זאת, הירידות בשוק ההון צפויות לפגוע בהכנסות מגזר ההייטק ובהכנסות משוק ההון. מאפיינים אשר עשויים למתן השפעה זו הם המחסור בעובדים בשוק הישראלי, ורמות חיסכון גבוהות בידי הציבור, שעשויות לתמוך בשימור רמות הצריכה לאור הירידה הצפויה בהכנסות.

 

 

אינפלציה

לאחרונה הכלכלה העולמית מתאפיינת בקצבי אינפלציה גבוהים. מגמה זו גרמה לבנקים מרכזיים להדק את המדיניות המוניטרית ולהתמיד בתהליך של העלאת ריביות. בממוצע, חוזים מומחי הקונצנזוס אינפלציה בשיעור של כ-4.6% בישראל בסוף שנת 2022 (סוף השנה לעומת סוף 2021), וכ-1.9% בישראל בסוף שנת 2023.

על פי משתתפי הפורום, לאינפלציה העולמית מספר מקורות. ראשית, מגוון גורמים משפעים על צד ההיצע וביניהם שיבושים בשרשראות אספקה, מחירי אנרגיה גבוהים, גם כתוצאה מהמשבר באוקראינה, כמו גם השפעות של מלחמת הסחר. יתרה מכך, התפתחות מקרי קורונה בסין וסגרים אגרסיביים משפיעים גם הם על שרשראות האספקה העולמיות ומגבירים את חוסר הודאות. בנוסף שוק העבודה ההדוק מייצר לחץ אינפלציוני דרך עלייה בשכר. לכך מתווסף גידול בביקוש בארה"ב ובמקומות נוספים, אשר תורם לעליות המחירים בנוסף לגורמי צד ההיצע.

באשר לגורמי האינפלציה בישראל, מומחי הפורום סבורים שהאינפלציה בישראל נתמכת בהתייקרות היבוא, ועלייה משמעותית בשכר העבודה ושכר הדירה, כמו  גם עלויות תחבורה גבוהות עקב עליית מחירי האנרגיה.

כמו כן, הדגישו המומחים את חשיבותה של האינפלציה בענפי השירותים כמרכזית בגורמי האינפלציה בישראל, ואף צופים שזו תישאר גבוהה בתקופה הקרובה.

 

מדיניות הפד ושוק ההון

המדיניות המצמצמת בה נוקט הבנק המרכזי האמריקאי (ה-"פד") כדי להילחם באינפלציה, והעלאות הריבית הכרוכות בכך, הביאו לירידות משמעותיות בשוקי המניות בארה"ב. בנוסף הפד החל בתהליך של צמצום כמותי. על רקע זה, הערכות המומחים ביחס לשוק ההון הן פסימיות יחסית, כאשר הרוב סבורים כי צפוי שוק תנודתי (ראו תרשים 2), מתוך הנחה שמדיניות הריבית הצפויה מגולמת כבר בשוק ושלא צפויה הרעה משמעותית במחירי המניות.

לאור נאומו האחרון של יו"ר הפד פאוול, מומחי הפורום סבורים כי הפד ימשיך במדיניות המרסנת גם במחיר של מיתון אפשרי בארה"ב. לדעת המומחים, בממוצע, הריבית בארה"ב בסוף תהליך זה תהיה 4.1%. בישראל, הערכות המומחים לריבית בסוף תהליך ההעלאה הסתכמו לממוצע של 3.2%.

 

שער החליפין

ברבעון השני של 2022 השקל המשיך לאבד מערכו אל מול המטבעות המובילים, כאשר החל מחודש יולי החלה להתהפך המגמה. לפי מומחי הפורום, הסיבה העיקרית לפיחות זה הוא השפעתם של שוקי המניות על ערך השקל. המומחים סבורים כולם כי בטווח הקרוב השינוי בשער השקל יושפע מהמצב בשוקי ההון, בעוד שבטווח הארוך הגורמים הבסיסיים תומכים בייסוף השקל.

 

 

 

שוק העבודה

בשוק העבודה חוזים רוב מומחי הקונצנזוס ששיעור ההשתתפות יעלה במעט (ראו תרשים 4). הגורמים המרכזיים התומכים בטענה זו הם ההאטה בצמיחה הגלובלית, העלאות הריבית כולל אלו של בנק ישראל, וההאטה בשוק ההייטק אשר משפיעה בתורה על שוק העבודה. בנוגע לסקטור ההייטק הרחיבו המומחים אודות מגמות סותרות בשוק. מצד אחד מלחמת רוסיה – אוקראינה מעודדת האצה בשוק ההייטק הביטחוני ומצד שני העלאות הריבית מקשות על גיוסי הון, מה שעתיד להקשות בעיקר על סטארטאפים, בעוד חברות מבוססות ככל הנראה יצלחו את המשבר. לבסוף, שוק העבודה מתאפיין בתגובה האיטית שלו למחזורי העסקים, ולכן יש לצפות שנראה את השפעות המשבר על שוק העבודה מאוחר יותר באופק התחזית. כמו כן, מומחי הפורום חוזים באופן יחסית גורף עלייה של השכר במגזר העסקי בתקופה הקרובה.

 

סיכונים נוספים

הסיכונים מעליית הריביות הצפויה והאינפלציה נדונו כבר במסמך זה. נוסף על כך משתתפי הפורום העלו מספר נושאים אשר מהווים סיכון אפשרי לפעילות הכלכלית. ראשית, סיכון עיקרי הוא האפשרות של החמרה במלחמה באוקראינה, והתפשטות המלחמה לאזורים נוספים. לכך תהיה השפעה ישירה על הצמיחה, הסחר, והאינפלציה העולמית. סיכון נוסף שנובע מהמלחמה הוא האפשרות שגל המהגרים בעקבותיה יהיה גדול מהצפוי, זה משפיע בעקר על אירופה אך יכולות להיות לו השפעות על הכלכלה העולמית בכללותה. כמו כן, החמרה בסיטואציה בין סיון וטאיוואן עלולה להשפיע על הכלכלה הגלובלית ובכלל זאת על ישראל. הערכות המומחים בנושא זה נעו בין השלכות משמעותיות ביותר על ישראל לבין השפעות מינוריות בלבד. כמו כן, המשך אפשרי של התנודתיות במחירי האנרגיה והסחורות עשוי לרסן צריכה והשקעות. סיכונים נוספים שהוזכרו הם החמרה אפשרית במגפת הקורונה, הרעה במצב הביטחוני בישראל ואירועי אקלים קיצוניים.